המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין תפיסת תכונות המנהיג של עובדים את מנהלם לסמלי הסטטוס של מנהלם.

המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין תפיסת תכונות המנהיג של עובדים את מנהלם לסמלי הסטטוס של מנהלם.

בדיקת הסוגיה נבחנה בקרב 100 נחקרים המועסקים במקומות עבודה שונים, מתוכם 52 גברים ו 48 נשים.

כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי והוא נחלק לשלושה חלקים: שאלון הערכה של (1984) LORD , שאלון לגבי שימוש בפועל בסמלי סטטוס של מנהלים ו-שאלון רקע אישי וארגוני.

במסגרת המחקר נבדקו שתי השערות מחקר :

1.ככל שמנהלים ירבו להשתמש בסמלי סטטוס של מנהלים כך הם יתפסו ע"י הכפופים להם כיותר "אנליטיים" ו "שאפתניים" ע"פ המודל של בולטון.

2.אצל נשים, הקשר בין תפיסת המנהיגות שלהן את מנהלן כיותר "אנליטיים" ו-"שאפתניים" ככל שירבו להשתמש בסמלי סטטוס יהיה חלש יותר והן תהינה פחות מושפעות.

ממצאי המחקר העיקריים העלו כי מנהלים יתפסו ע"י הכפופים להם יותר כ"אנליטיים" ו"שאפתנים" ככל שירבו להשתמש בסמלי סטטוס של מנהלים. ממצאי הבדיקה העלו כי קיים קשר חיובי מובהק בעוצמה נמוכה עד בינונית בין תפיסת סמלי הסטטוס (בממד הכללי) לבין תפיסת המנהיג כשאפתן, כחביב וכאנליטי. כלומר ככל שמנהיג משתמש בסמלי סטטוס במידה רבה, הוא ייתפס כשאפן, חביב וכאנליטי במידה רבה יותר ולהיפך. בדיקת סמלי הסטטוס העלתה כי קיימים קשרים חיובים בין תפיסות המנהיג שאפתן חביב ואנליטי לבין הסמלים: מכונית שעון ולבוש. כלומר, ככל שמנהיג עושה שימוש בסמלים כמו: רכב שעון ולבוש במידה רבה יותר, הוא ייתפס כשאפתן/חביב/אנליטי יותר ולהיפך. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות תכונות המנהיג השונות בין גברים לנשים, כלומר אין הבדל בין גברים לנשים בתפיסת המנהיג כשאפתן וכאנליטי .