הקשר בין תנאי העסקת עובדים על פי חוק שכר מינימום לבין הפרת הזכות לקיום מינימלי.
עבודה זו בוחנת את השפעת תשלום שכר המינימום על זכותו של האדם לקיום מינימלי.
תשלום שכר מינימום נעשה במסגרת החוק (תשמ"ז-1987) ויש לו היבטים כלכליים כדאיים, מאידך אכיפתו ואי אכיפתו פוגעת בזכותו של האדם לקיום מינימלי ויש בכך תופעה לא מוסרית שיש להימנע ממנה.
הדאגה לזכויות חברתיות ולצדק שוויוני מאפיינת גם את החברה המודרנית. בהרבה ממדינות המערב, מוכרת כזכות יסוד הזכות ל"חיים בכבוד" ולא רק "הזכות לחיים". אולם עדיין לא עוגנה זכות זאת במשפט הישראלי במפורש, כי יש הסבורים שאין לכלוא אותה במערכות המשפט. מכל מקום, דומה שניתן לגזור אותה הן מן ה"זכות לחיים", הן מעקרון "כבוד האדם" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מזכות זו נגזרות שאלות רבות ואחת מהן היא האם חובתו של מעסיק בישראל לכבד זכות זו? האם אפשר לאכוף אותה? מהו מעמדה הנורמטיבי והמשפטי? וכיצד ניתן לאזן בינה לבין זכויות אחרות?
עבודה זו בוחנת את השפעת תשלום שכר המינימום על זכותו של האדם לקיום מינימלי.
לצורך בחינת סוגיה זו בחלק הראשון לעבודה זו מוצגים ההיבטים הכלכליים התומכים והמתנגדים לשכר המינימום והעלתו. בחלק השני בעבודה נסקרים את ההיבטים החוקיים הנובעים מחוק שכר המינימום וכן ממעמדה החוקי של הזכות לקיום מינימלי.
מבוא
1. שכר המינימום בישראל ובעולם – היבטים כלכליים
2. שכר המינימום והזכות לקיום בכבוד – היבטים חוקתיים
2.1 חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 - יתרונות וחסרונות
2.2 מעמדה המשפטי של הזכות לקיום בכבוד – פסקי דין
3. ההיבט המוסרי - העסקת העובדים בשכר מינימום והזכות לקיום בכבוד על פי תורת המוסר ותורת הצדק
3.1 הגישה הטלאולוגית – תועלתנות
3.2 הגישה דאונטולוגית – הצווי המוחלט על פי קנט
3.3 תורת הצדק – הצדק כהוגנות לפי רולס
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה