עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין שער חליפין מס על רווחי שוק ההון ורמת האינפלציה למדדי המניות בחו"ל (הנאסד"ק והדאוגונס)

הופעתם של שחקנים חדשים בשוקי ההון הגלובליים, גמישות שער החליפין של השווקים הפיננסיים מעלה את הצורך לחקור את הקשר בין מחירי המניות ושערי החליפין, כאשר יחסי גומלין בין המט"ח לבין שוקי המניות משכו תשומת לב רבה של חוקרים ואנשי אקדמיה מאז תחילת 1990.
שער החליפין ממלא תפקיד חשוב בחיבור השוק המקומי עם השווקים בעולם. כל מדינה המבקשת לאמץ שער החליפין עליה לעמוד במספר כללי יסוד: ראשית, יש לשמור על שער חליפין יציב אשר יכול למשוך השקעות ישירות זרות (FDI) ולייצב את המחיר היחסי על ידי הקטנת סיכון אי הוודאות של שער החליפין. שנית, יש להפחית את הלחצים האינפלציוניים כדי להגן על המחירים המקומיים. כלל שלישי מתייחס לשמירה על איזון חיצוני כאשר יתרת התשלום קרובה לאפס והכלל הרביעי הוא לשמור על רמת תעסוקה מלאה.
המחקר האקדמי מסביר את היחס בין מחירי המניות לבין שער החליפין באמצעות שתי גישות בסיסיות. ראשית, ההשפעה של שער החליפין על שוק המניות נובעת מפיחות של שער החליפין המגדיל את התחרותיות אשר מובילה לגידול התוצר המקומי, אשר מהווה אינדיקאטור כלכלי המשפר את מחיר המניה. שנית, ההשפעה של מחירי מניות על שער החליפין נובעת מהעלייה במחיר המניה המושכת תנועות הון, אשר מגדילה את הביקוש למטבע המקומי וגורמת לתנועה בשער החליפין.
ישנם מספר מחקרים אמפיריים הטוענים כי שיעור תנועות החליפין מספק הסבר לא משמעותי למחיר המניה, אחרים טוענים כי תשואת המניות מושפעת באופן משמעותי מתנודות שער החליפין .
מרבית הספרות האמפירית הבוחנת את הקשר בין מחיר המניה לבין שער החליפין של מדינות שונות מתמקדת בקורלציה (קשר סיבתי), בין מחיר המניה לבין שערי החליפין. מסקנות המחקר בתחום מעלים תוצאות סותרות, כאשר יש הטוענים כי אין קשר בין מחיר המניה לבין שער החליפין ויש הטוענים כי קיימת מערכת חיובית וחזקה בין מחיר המניה לבין שער החליפין בטווח הקצר. על מנת לבסס את רציונאל המחקר הנוכחי הגורסת לקשר חיובי בין שער החליפין לבין תשואת המניות ,יוצגו להלן מחקרים התומכים בקשר הנדון.
Engle and Granger חקרו את ההשפעה של משתנים כלכליים שונים, כגון שיעור הריבית, האינפלציה הצפויה ושער החליפין על מחירי המניות בתשע מדינות מתועשות. המסקנה העיקרית הייתה כי לשערי החליפין השפעה משמעותית על מחירי המניות.
מחקרם של Chamberlain, Howe and Popper בחן את מדדי המניות ושערי החליפין של שלוש מדינות (טוקיו, הונג קונג וסינגפור) במהלך השנים – 1983-1994. הוא עשה שימוש במבחן גריינגר -הסיבתי כדי לבחון את האינטראקציה האפשרית בין משתנים אלו. המחקר מצא כי השינויים במחירי המניות נגרמו כתוצאה משינויים בשערי החליפין הן בטוקיו והן הונג קונג. מצד שני, השינוי בשערי החליפין על ידי שינוי במחירי המניות נמצא רק בשוק בטוקיו. בנוסף, נמצאו קשרים חזקים בין מחירי המניות ושערי החליפין של כל שלוש המדינות.
מחקר נוסף אשר בחן קשר סיבתי בין תשואות המניות ושינוי בשערי החליפין של 16 מדינות המפותחות ומתפתחות הוצג על ידי Ajayi. המסקנה אשר עלתה הייתה כי בכל המדינות המתקדמות קיימת סיבתיות חד כיוונית בין המניות והמטבע, בעוד שלא קיים קשר סיבתי עקבי במדינות מתפתחות.
Amare and Mohsi ביצעו מחקר בו הם בדקו את מערכות יחסים בין מחירי המניות ושערי החליפין. הם עשו שימוש בנתונים חודשיים מינואר 1980 עד דצמבר 1998 בקרב שש מדינות אסיה (הונג קונג, אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, סינגפור ותאילנד). המסקנה בעקבות ממצאי המחקר הייתה כי מחירי המניות ושערי החליפין היו קשורים באופן חיובי.
במסגרת המחקר הנוכחי נעסוק בשאלת הקשר בין שער חליפין מס על רווחי שוק ההון ורמת האינפלציה למדדי המניות בחו"ל (הנאסד"ק והדאוגונס).