נכון להיום, מאות מדינות בכל רחבי העולם אשררו את שכר המינימום וחוקקו חוקים ותקנות מנהליות בעניין שכר מינימום. אומנם, הספרות ברובה מעידה כי לעליית שכר מינימום השפעות משמעותיות על צמיחה כלכלית, רמות מחירים, מאזן תשלומים, חלוקת ההכנסות ותעסוקה.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין העלאת שכר המינימום לבין שיעור התעסוקה והאם קיימים הבדלים בהשפעת העלאת שכר המינימום על שיעור התעסוקה של גברים לעומת נשים.

קיומו של שכר מינימום והעלאתו מהווה נושא שנוי במחלוקת.  מצד אחד, קיימת הטענה  כי שכר מינימום שנקבע בחוק מספק ערבות בסיסית לעובדים במשרה מלאה לצורך רכישת מוצרים ושירותים חיוניים.

כמו כן, טענה נוספת היא כי קיומו של שכר מינימום מונע ממעסיקים המחזיקים בעמדה דומיננטית בשוק לנצל סוגים מסוימים של עובדים כמו נשים. מצד שני, מי שמתנגד לקיומו של שכר מינימום, או שכר מינימום ברמות גבוהות טוען כי ההשלכות לכך הן שליליות מאחר ושכר מינימום אינו מכשיר מתאים למאבק בעוני וכי ישנן חלופות אפקטיביות ויעילות יותר.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין העלאת שכר המינימום לבין שיעור התעסוקה והאם קיימים הבדלים בהשפעת העלאת שכר המינימום על שיעור התעסוקה של גברים לעומת נשים.

המדגם כלל מאפיינים תעסוקתיים וכלכליים במדינת ישראל. הנתונים שנדגמו היו נתונים שנתיים והתייחסו לשיעור תעסוקת הגברים בישראל, שיעור תעסוקת הנשים בישראל , הפער בין שיעור התעסוקה של הגברים לשיעור התעסוקה של הנשים, שכר המינימום הריאלי, שיעור השינוי בתוצר המקומי, סה"כ מקבלי התארים באוניברסיטאות ובמכללות, יחס מקרי הגרושים למקרי הנישואין ו-שיעור השינוי בצריכה הפרטית. בחינת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה העלו כי בשנת 1969 שיעור הגברים המשתתפים בכוח העבודה עמד על 70% לעומת וכ 30% נשים. פער זה של כ 40% הצטמצם וכיום הוא עומד על כ 10% בלבד.

על מנת לבחון את השערות המחקר נעשה שימוש במודלים של רגרסיה לינארית אשר בחנו את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים ונשים וכן הפער בשיעורי ההשתתפות מוסברים על ידי שכר המינימום ועל ידי משתני הבקרה : שיעור השינוי בצריכה הפרטית, שיעור השינוי בתמ"ג, מספר מקרי הנישואין, מספר מקרי הגירושין, מספר המועסקים הזרים(באלפים),סה"כ מקבלי תארים באוניברסיטאות ובמכללות.