מנהלים כלליים בכל ענף ספורט מחפשים שיטות טובות ויעילות להערכת שחקנים וכן גם בענף הכדורסל , נעשה ניסיון לבחון ולהעריך שחקנים. ישנם היבטים רבים של שחקן NBA שעל מנהל כללי לקחת בחשבון בעת הערכת ביצועיו: יכולת התקפית והגנה, אישיות וכו'.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון שאלת המחקר, שמטרתה לבדוק את הקשר בין שיעורי הקליעה לשיעורי ההצלחה (ניצחונות) בליגת הכדורסל NBA .
ניתן לכמת את המיומנויות הללו, במיוחד את הנוגעות להתקפה והגנה באמצעות מדדים סטטיסטיים. אחד האמצעים הנפוצים ביותר בכדורסל נוגעת ליכולת התקפית: הערכה סבירה ליכולתו של שחקן כדורסל היא יכולת קליעה.
הבדיקה נערכה באמצעות שיטת חקר כמותית. במחקר הנוכחי השתתפו 120 מקרים של 30 קבוצות מהליגה הבכירה בעולם במשך 4 עונות משחקים הרגילות
המשתנים שנבדקו היו: המשתנה התלוי: ביצועי הקבוצה במהלך עונת משחקים סדירה , נתון המשקף את היחס בין הניצחונות להפסדים; משתנה בלתי תלוי 1: שיעור אחוזי ההצלחה בקליעה מקו העונשין (1 נקודה); משתנה בלתי תלוי 2: שיעור אחוזי ההצלחה בקליעה מהשדה (2 נקודות ); משתנה בלתי תלוי 3: שיעור אחוזי ההצלחה בקליעה מחוץ לקשת (3 נקודות)
ממצאי המחקר העלו כי קיים קשר חיובי מובהק בין שיעור הניצחונות בליגה לבין ממוצע הקליעות הכללי, בין שיעור הניצחונות לבין אחוזי הקליעה מהעונשין (נקודה אחת), ובין אחוזי הקליעה מהשדה (2 נקודות) , ולאחוזי הקליעה מחוץ לקשת ( 3 נקודות).
השערת המחקר אשר טענה כי יימצא שקיים קשר חיובי בין שיעור אחוזי הקליעה (מעונשין, שתי נקודות ו3 נקודות) אוששה , והמסקנה העולה מהמחקר הנוכחי היא שככל ששיעור אחוזי הקליעה גבוה יותר, שיעור יחס הניצחונות/הפסדים יהיה גבוה יותר ולהיפך.
1. תקציר
2. מבוא וסקירת ספרות
2.1 ה-NBA
2.2 הצלחת השחקן והקבוצה
2.3 השערת המחקר
3. שיטת המחקר
3.1 משתתפים
3.2 נתונים
4. ממצאים
5. דיון
6. ביבליוגרפיה