בארגונים רבים ישנה בעיה ארגונית של עזיבת עובדים אשר מובילה לבעיה עסקית כיוון שנוצר הצורך לגייס עובדים חדשים ותהליך הכשרתם אשר כולל הדרכות לעובד, השתלמויות וכול גורם לעלויות גבוהות לחברה, כמו כן משך זמן קליטתו והתאקלמותו של עובד חדש לוקח זמן רב. בנוסף  בשלב זה העובד החדש אינו תורם מבחינה מקצועית לארגון ותפוקתו נמוכה.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין שביעות רצון לבין כוונות עזיבה בקרב מנהלים לעומת עובדים בארגון.

עזיבה ככלל ובריחת מוחות בארגונים בפרט מהווה בעיה קריטית בארגונים…

המחקר הנוכחי יבחן את הקשר בין שביעות רצון העובד לבין כוונות עזיבה בקרב עובדים זוטרים לבין עובדים בכירים-מנהלים. מעבר לקשר הנדון, כאמור ייבחנו ההבדלים בעוצמת הקשר בין קבוצת העובדים הזוטרים לבין קבוצת הבכירים.

מטרת המחקר , אפוא, לבחון ולחקור  את  עולם הידע ביחס לגורמים השונים הקשורים לכוונות עזיבה של העובדים . כמו כן, על סמך הממצאים שיוצגו במחקר ינוסחו המלצות מתאימות לטיפול בעזיבת עובדים  וימסרו להנהלת החברה, כך ארגונים יוכלו למנוע  או לפחות למזער את נזקים עתידיים הנובעים מעזיבת עובדים ולשמר וליעל עצמה כלפי העובדים הקיימים והעתידיים

השאלה המחקרית נבדקה בקרב 78 נחקרים, כלי המחקר חולק לשלושה חלקים :

1. שאלון פרטים דמוגראפיים – מטרתו לספק מידע לגבי הרקע האישי של כל נחקר הכולל פרטים דמוגראפיים כמו – גיל  ,מין, וותק  ועוד
2. שאלון כוונות עזיבה – שאלות הבוחנות את מידת כוונות העזיבה של העובדים
3. שאלון שביעות רצון- הבוחן את מידת שביעות רצונו של העובד ממקום העבודה

במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות מחקר:

1. השערה 1- יימצאו הבדלים במידת שביעות הרצון בין עובדים זוטרים למנהלים ( בכירים)
2. השערה 2 – יימצאו הבדלים במידת כוונות העזיבה בין עובדים זוטרים למנהלים ( בכירים)
3. השערה 3 – קיים קשר שלילי בין שביעות הרצון לבין כוונות העזיבה ,כלומר ככל ששביעות הרצון תגבר , מידת כוונות העזיבה תמעט  ולהיפך