עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין רמה של צמיחה לאחר טראומה לתכונות פתיחות ואופטימיות בקרב בני נוער עולה מחבר העמים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את קשר בין רמה של צמיחה לאחר טראומה לתכונות פתיחות ואופטימיות בקרב בני נוער עולה מחבר העמים.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב 33 נחקרים ומתוכם בעיקר נשים וכן גברים, המגדירים את מצבם הכלכלי כטוב בעוד שהיתר מדווחים על מצב כלכלי לא טוב. מרבית הנחקרים וכי בבחינת השפעות המקרה הטראומטי נמצא כי רובם מושפעים או מושפעים מאוד מהמקרה. ולבסוף כמעט מחצית מהנחקרים דווחו כי האירוע שחוו היה קשה עד קשה מאוד.

כלי המחקר, הוא השאלון כלל 4 חלקים: שאלון אופטימיות (Life Oriantation Test L.O.T), של שאייר וקארבר, (1985), שאלון פתיחות שאלון-Five Factor-Neo Personality Inventory Model Questionnaire NEO-(PI-R) Costa & McCrae, 1985, שאלון צמחיה לאחר טראומה (Tedeschi & Calhoun, 1996-PTGI The Posttraumatic Growth Inventory– PTGI) Tedeschi & Calhoun, 1996) ושאלון דמוגרפי.

במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות המחקר הבאות:
1.יימצא קשר חיובי בין צמיחה לאחר טראומה לבין פתיחות

2.יימצא קשר חיובי בין צמיחה לאחר טראומה לבין אופטימיות

3.יימצא קשר חיובי בין אופטימיות לבין פתיחות

לאור ממצאי המחקר עולות שתי מסקנות מרכזיות: קיים קשר חיובי בין צמיחה לאחר טראומה לבין פתיחות וקיים קשר חיובי בין אופטימיות לבין פתיחות בקרב בני נוער עולה מחבר העמים.