תיאוריית ההשקעה מתבססת על הרעיון כי הוצאות ההשקעה צריכות לגדול כאשר ישנו שיעור תשואה גדול יותר לחסכון עתידי באמצעות רכישת סחורות השקעה, יותר מאשר באמצעות רכישת נכסים פיננסיים.

מחקר זה בחן האם השקעה של קרנות הון סיכון מנבאת ביצועים כלכליים טובים לעומת השקעה של חברות אחרות.

רוב הוצאות ההשקעה נעשות ע"י חברות עסקיות ולא ע"י משפחות אך הסתבר שלכלל השקעה האופטימאלית של משפחה מתאים גם לסביבה ריאליסטית יותר, שבה חברות עסקיות מקבלות החלטות השקעה כשהמשפחות הינן בעלות החברות העסקיות.

לפני שנות התשעים לא היה בישראל ענף הון-סיכון. הענף נוצר כתוצאה מיוזמה ומעורבות ישירה של הממשלה בשנת 1991 בשלב ראשון סיפקה הממשלה ערבויות לרכישת מניות בשלוש קרנות הון-סיכון בשנים 1993-1991 , ובשנת 1992 הוקמה קרן ההון-סיכון הממשלתית  "יוזמה"  במטרה להקים קרנות הון-סיכון בשיתוף עם משקיעים פרטיים זרים.

בשנים האחרונות, תעשיית ההון סיכון הישראלית והעולמית עוברת שינויים , כאשר לא מעט קרנות, שהיו מוכרות בנוף המקומי, נעלמו.

מחקר זה בחן האם השקעה של קרנות הון סיכון מנבאת ביצועים כלכליים טובים לעומת השקעה של חברות אחרות.

המדגם כלל 92 חברות השקעה הנסחרות בבורסות של ניו יורק ודאו ג'ונס המתפלגות על פי שתי קטגוריות: 52 חברות קרן הון סיכון ו- 40 חברות השקעה שאינן הון סיכון המשקיעות בתחומים אחרים לרבות ענפים שאינם טכנולוגיים.

במסגרת המחקר נבחנו ההנחות הבאות:

• סוג חברה (הון סיכון, השקעה), מנבא מדד ביצוע – דיבידנד למניה.
• סוג חברה (הון סיכון, השקעה), מנבא מדד ביצוע – רווח למניה.
• סוג חברה (הון סיכון, השקעה), מנבא מדד ביצוע – מכפיל רווח.
• סוג החברה (הון סיכון, השקעה), מנבא מכפיל הון.