ספרות עדכנית מדגישה כי כיום נשים מסוגלות לאזן בין משפחה, קריירה והצלחה , אם כי ישנן ראיות לכך שנשים עדיין ניצבות בפני מכשולים מסוימים כאשר הן מנסות להגיע לפסגה בארגונים. הסיבה לכך היא בין השאר, העובדה כי כיום נשים מצליחות מוכנות לעבוד שעות ארוכות אם יש צורך בכך.

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין קונפליקט בית-עבודה לבין קידום ותפקיד.

המגמה העיקרית העולה מהמחקרים מעידה על אמביוולנטיות בכול הקשור למקום העבודה. נשים מעוניינות לעבוד, מעוניינות בשוויון ושואפות להתקדם אך המציאות טופחת על פניהן שהרי קיימת התנגשות בין דרישות מקום העבודה לבין חובותיה של האישה כאם. מעבר לכך, נשים מנותבות לעבודות בעלות שכר נמוך והחברה גם מובילה אותן לידי הנמכת ציפיות בכל הקשור לשכרן.

במהלך 50 השנים האחרונות, תעסוקת נשים ותפקידי הנשים השתנו באופן דרמטי, אחת הסיבות היא ירידה בילודה. כיום נשים רבות עוסקות במקצועות ניהוליים, נשים בעלות השכלה מצויות במידה רבה יותר בשוק התעסוקה, שיעור התעסוקה בקרב נשים הולך וגדל, נשים החל לעבוד במקצוע הנתפס כמקצוע "גברי" וכן שוק העבודה גם לא פוסח על נשים , אמהות לילדים, כאשר ההבדל בשיעורי התעסוקה בין אמהות ללא ילדים להבין נשים, ללא ילדים קטן והולך. בהקשר זה ההשפעה של "הילד" על התעסוקה של הנשים ירד מאז סוף 1970 בעקביות במהלך שני העשורים האחרונים.

העבודה הנוכחית בוחנת את הקשר בין קונפליקט בית-עבודה לבין קידום ותפקיד בארגון..

הקשר נבדק בקרב 60 נבדקות , משכילות, בנות 40 בממוצע, נשואות ברובן עם ילד אחד לפחות, הפועלות בארגון כמנהלות, עובדות ומנהלות בכירות.

השערת המחקר הראשונה טענה כי יימצא קשר חיובי בין קונפליקט בית עבודה לבין תפיסת השאיפות לקידום , קרי ככל ששאיפותיה של העובדת לקידום גבוהות יותר ,רמת הקונפליקט נתפסת כגבוהה יורדת בהתאם.

המסקנה העיקרית העולה מהמחקר הנוכחי היא כי ככל שרמת הקונפליקט נתפסת גבוהה בעיני העובדת, כך רמת תפיסת הקידום גבוהה בהתאם.