הרשת חברתית משמשת כפלטפורמה לפרסום פוליטי ומשפיעה על רמת הציניות הפוליטית  ולכן עשויה לפגוע במועמדים מועדפים ובפופולאריות שלהם.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בקשר בין פרסום פוליטי לבין רמת האהדה של הגולשים.

פרסום פוליטי הוא פרסום המשלב בין פרסום מסחרי ותעמולה פוליטית ומאמץ מאפיינים של מסע פרסום מסחרי בקמפיין בחירות.
הפרסום הפוליטי, בתחילתו, בא לידי ביטוי בעיקר בטלוויזיה בישראל. ניתן היה לצפות בטלוויזיה הישראלית בפרסום פוליטי המתייחס לקשת המפלגות בישראל.

עם זאת הפרסום הפוליטי לא נחלק בתחילה באופן שווה כאשר המפלגה הגדולה (אז מפא"י) קיבלה את מרב הזמן הטלוויזיוני. בשלב זה הפרסום הפוליטי בטלוויזיה לא השפיע במידה רבה על עמדות הבוחר או על שינוי העמדות. מכאן שלפרסום הטלוויזיוני לא הייתה השפעה מהותית על הבוחר והצבעתו, ויחסי הכוחות הפוליטיים נותרו בעינם. יחד עם זאת, במהלך שנות ה-70, ירד כוחה של מפלגת השלטון (מפא"י) ובמקביל עלה כוחה ועוצמתה של הטלוויזיה הישראלית והפרסום הפוליטי.

מספר החברים בפייסבוק מעיד על הבחירה הפוליטית ולכן פרסום פוליטי בפייסבוק משפיע על הבחירה במפלגה. ואכן בחינת ההשלכות הפוליטיות בשימוש פוליטי באתרי הרשתות החברתיות מקבל משנה חשיבות בשל היותו משפיע על הבחירה וכן עולה כי מספר החברים בפייסבוק מעיד על הבחירה הפוליטית, למשל ברק אובמה, רכש 1.5 מיליון חברים בפייסבוק במהלך הקמפיין האחרון בבחירות לנשיאות ארה"ב. הפייסבוק, אם כן מהווה כלי שיווקי רב עוצמה לגיוס מצביעים, זיהוי המצביעים ועוד..