עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין פרסום הודעה על מכירה של בעל עניין לבין תשואת המניה.

שוק ההון בישראל כולל כ־650 חברות שהנפיקו מניות לציבור, כאשר, לרוב החברות הציבוריות יש בעל מניות דומיננטי ששיעור ההחזקות שלו במניות החברה מקנה לו שליטה אפקטיבית על ענייני התאגיד וכן מרבית החברות הציבוריות ובעיקר הגדולות שבהן הן חברות בבעלות משפחתית. העבודה הנוכחית עניינה בבעלי עניין והשפעתם על תשואת המנייה, כאשר הספרות הכלכלית דנה רבות בשאלה כיצד ניתן לחזות את שערי המניות? משקיעים ואנליסטים מנסים לנתח ולצפות את שוק המניות על מנת להגיע לידי תשואה עודפת ועושים שימוש בכלים אנליטיים שונים.
המחקר הנוכחי יבחן הקשר בין פרסום הודעה על מכירה של בעל עניין לבין תשואת המניה.
שאלה זו נבחרה בעקבות עניין אישי בסוגיה לאחר קריאת עבודתם של משה מנחמוב, יוגב משיח: "הקשר בין שינויים במחירי מניות ופעולות בעלי עניין בבורסה של תל-אביב".
ממצאי מחקרם הניבו ממצאים סותרים כלומר נמצא קשר שלילי בין מכירת בעלי העניין לבין מחיר המנייה ולכל עולה השאלה האם בעלי עניין משפיעים באופן חיובי או לחלופין שלילי על מחירי המנייה?
מחקרים שנערכו על הקשר שבין מבנה בעלות לבין ערך הפירמה העלו כי קיים יחס ליניארי בין הבעלות הפנימית לבין ערך הפירמה. כלומר, קיימת קורלציה ברורה הבן מבנה בעלות לבין מחירי מניות הבעלות הפנימית מגדילה ערך הפירמה על ידי יישור האינטרסים של בעלי המניות. כמו כן, בעלות דומיננטית מובילה לשליטה רבה יותר וליכולת ניהולית טובה יותר ובדרך זו גם לערך פירמה גבוה יותר. עם זאת יש הטוענים כי לא קיימים יחסים משמעותיים בין הבעלות לבין מחיר המניה. כמו כן, השפעת מבנה ההון של החברה מתבטאת בסופו של דבר בביצועי החברה. ולראייה ניתוח של נתוני החברות הנסחרות בסין (1992-2004), העלה כי לריכוז הבעלות קשר חיובי עם ביצועים של החברות. ההשערה הייתה כי ביצועי החברה מהווים פונקציה של הגדלת ריכוז הבעלות. והתוצאה הייתה כי ביצועי החברה הם פונקציה של הגדלת הבעלות.

המחקר הנוכחי יבחן את סוגיית בעלי העניין ויתמקד בשפעת מכירותיו על התנהגות המניה.
בעל מניות מהותי הוא מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר בני אדם.
החידוש במחקר הנוכחי הנו ההתמקדות בבעל המניות בחברה ובהשפעתו על התנהגות המניה.