סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין פעילות ספורטיבית לבין הערכה עצמית בקרב ילדים עם ADHD לעומת ילדים ללא ADHD//הערכה עצמית/
פעילות ספורטיבית/
ADHD- אטיולוגיה ומאפיינים/
הקשר בין פעילות ספורטיבית לבין ADHD/
סוג הפעילות המומלץ/
הערכה עצמית בקרב בעלי ADHD/
סיכום הסקירה

הסקירה הנוכחית עוסקת בשלושה משתנים: הפרעת קשב וריכוז-ADHD , הערכה עצמית ופעילות ספורטיבית. הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) הינה הפרעה נוירו פסיכיאטרית שכיחה של הילדות, המאופיינת ברמות התפתחותיות לא תקינות של קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. הגדרת ADHD לפי 4-DSM כוללת חמישה תנאים: חוסר קשב, היפראקטיביות-אימפולסיביות והיפראקטיביות, אימפולסיביות. על פי DSM 5 הפרעת קשב וריכוז הנה הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני מתאפיינת ברגזנות קיצונית ובחוסר סובלנות כלפי התנסות בתסכול. ההפרעה נפוצה באוכלוסייה בשכיחות גבוהה למדיי, הערכת הארגון העולמי להפרעות נפש היא שההפרעה מקיפה 3%-18% מכלל האוכלוסייה ו -2%-8% מהילדים בגיל בית הספר. אצל חלק ניכר מהילדים שאובחנו עם ADHD הלקות אינה חולפת עם הגיל. על פי הערכה, אצל 50%-80% ההפרעה נמשכת גם בגיל ההתבגרות, ואצל 40%-65% מהם היא נמשכת גם בבגרותם. הערכה עצמית מוגדרת כרגשות חיוביים או שליליים של הפרט כלפי עצמו ופעילות ספורטיבית מוגדרת כתנועה המרפאת את הגוף והנפש. ********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
הערכה עצמית/
פעילות ספורטיבית/
ADHD- אטיולוגיה ומאפיינים/
הקשר בין פעילות ספורטיבית לבין ADHD/
סוג הפעילות המומלץ/
הערכה עצמית בקרב בעלי ADHD/
סיכום הסקירה