הקהילות המדעיות והרפואיות מסכימות בדרך כלל כי פעילות גופנית מועילה לגוף ולנפש, כלומר הספרות ברובה מסכימה כי  קיימת השפעה חיובית, משמעותית של פעילות גופנית על הביצועים הקוגניטיביים. החוקרים הוכיחו כי פעילות גופנית קשורה לביצועים קוגניטיביים משופרים,  להישגים אקדמיים, מיומנויות, ריכוז משופר, הישגים בקריאה ועוד.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין העיסוק בספורט ופעילות גופנית,  לבין מסוגלות עצמית בקרב לקויי למידה.

ההשכלה היא חלון ההזדמנויות של היחיד, לפיכך יש לאפשר למרב האנשים ליהנות מהשכלה. אי לכך בתחילת שנות ה-60 החלו להיפתח מכינות קדם אקדמיות, שיעדן היה להעניק הזדמנות שנייה לאוכלוסיה בעלת פוטנציאל השואפת לרכוש השכלה גבוהה, אך מסיבות שונות לא השלימה את השכלתה התיכונית ולכן שערי האקדמיה היו סגורים בפניה. מכינות אלו ענו על צורך ההנגשה של מוסדות ההשכלה הגבוהה אך עם זאת מושג נגישות הוא מושג רחב וכללי. הנגישות מורכבת מגורמים שונים כגון: ביקוש ללימודים מול היצע של מקומות לימוד, מגוון מסלולי לימוד, תנאי קבלה משתנים משנה לשנה

מחקר זה בחן מהו הקשר בין פעילות גופנית לבין מסוגלות עצמית בקרב סטודנטים עם ליקויי למידה. הבדיקה נערכה בקרב משתתפים, גברים ונשים, בני 26 בממוצע, מרביתם רווקים ללא ילדים, לומדים לתואר ראשון בחינוך, חינוך מיוחד, כלכלה -תקשורת וסוציולוגיה. בנוסף, במחקר השתתפו גם 4 מרואיינים סטודנטים, שני סטודנטים ושתי סטודנטיות.

כלי המחקר כללו שאלון וראיון. השאלון כלל שאלון סוציו-דמוגרפי המאופיין בשאלות אודות המשתתפים כמו גיל , מגדר, ועוד, שאלון מסוגלות למידה אקדמית שנבנה במקור על ידי Zimmerman, bandura and Martinez pons (1992)  ושאלון תדירות העיסוק בפעילויות גופנית. בנוסף, נערך ראיון אשר כלל 8 שאלות המתייחסות לעיסוק בפעילות גופנית, פעילות גופנית אהובה. תיאור הלקות, כיצד הפעילות הגופנית מסייעת בלימודים ובתחומים אחרים, מהן הדרכים בהן אתה מצליח לגבור על הקשיים במסגרת לימודיך ופעילות הגופנית ומסוגלות עצמית.

השערת המחקר אוששה לפיה  קיים קשר חיובי בין פעילות גופנית לבין מסוגלות עצמית בקרב סטודנטים לקויי למידה. כלומר סטודנטים אשר פעילים גופנית בתחום ספורטיבי כלשהו גם מציגים מסוגלות גבוהה יותר, ריכוז, ארגון, מצב רוח ותחושת הצלחה.