הספרות הדנה בפעילות גופנית וחשיבותה מעלה כי פעילות גופנית עוזרת להתמודד עם מצבי לחץ, חרדה, מתח ודיכאון. אנשים הנוהגים לבצע פעילות גופנית, אנשים פעילים מבחינה פיזית, הנם בעלי סיכוי קטן יותר להיות בדיכאון בהשוואה לאלה שאינם פעילים
העבודה הנוכחית תבחן את הקשר בין עמדות ביחס למודעות ליתרונות פעילות גופנית (יוגה) לבין איכות חיים פיזית ונפשית בקרב נשים מבוגרות.
פעילות גופנית מובנית יכולה להפחית את רמת החרדה והדיכאון, להגביר את רמת איכות החיים, הושר ושביעות הרצון. כמו כן, פעילות גופנית מובילה להסחה מטרדות היומיום, מנתקת, תורמת לאגירת כוחות חדשים.
השתתפות בחוגי ספורט למיניהם גם מסיחים את דעת המתאמן ולכן התחושה המדווחת לאחר פעילות גופנית, היא רוגע ותחושת רווחה. זאת ועוד, פעילות גופנית משחררת סרוטונין ומאפשרת ליצור תחושת הרפיה. שחרורו של הסרוטונין בעת פעילות גופנית פירושה היכולת להביא את הגוף למצב רגיעה בצורה יעילה יותר וחיובית יותר.
העבודה הנוכחית תבחן את הקשר בין עמדות ביחס למודעות ליתרונות פעילות גופנית (יוגה), לבין איכות חיים פיזית ונפשית בקרב נשים בגיל השלישי?
שאלת המחקר: מה הקשר בין תדירות ההשתתפות בפעילות יוגה לבין עמדות ביחס למודעות ליתרונות פעילות גופנית (יוגה), ואיכות חיים פיזית ונפשית בקרב נשים מבוגרות?
שיטת המחקר: כמותית
הבדיקה תכלול התייחסות לפרקים הבאים:
פרק סקירת ספרות: הגדרת היוגה ומאפייניה, יתרונות היוגה, איכות חיים פיזית ונפשית, איכות חיים בקרב נשים בגל השלישי, הקשר בין פעילות גופנית (יוגה) לבין איכות חיים ו-מודעות נשים בגיל השלישי לפעילות גופנית ויוגה בארץ ובעולם
פרק אמפירי: ניתוח ממצאי שאלון, בהתאם להשערות המחקר.
פרק הדיון והסיכום- הצגת ממצאי המחקר במקביל לספרות המחקרית, הצגת מסקנות ומגבלות.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 יוגה: הגדרה, יתרונות ומאפיינים
2.2 איכות חיים בקרב נשים מבוגרות
2.3 הקשר בין פעילות גופנית (יוגה) לבין איכות חיים
2.4 מודעות נשים מבוגרות לפעילות גופנית ויוגה
3. מתודולוגיה
3.1 שיטת המחקר
3.2 כלי המחקר
3.3 משתתפות
3.4 הליך המחקר
3.5 שיטת הניתוח
4. תוצאות
5. דיון
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים