פסיכולוגים התפתחותיים מתעניינים בדרך בה הורים משפיעים על התפתחות היכולות החברתיות והאינסטרומנטאליות של ילדיהם מאז שנות ה-20.
הורות נחשבת על ידי רבים כאחד מביטויי המימוש העצמי של האדם. בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים, אולם ישנם רבים החשים שהורות לילדים מתבגרים היא משימה קשה במיוחד.
עבודה זו בוחנת את הקשר בין סגנון ההורות של האם לבעיות התנהגות של המתבגר/ת.
השינויים שעוברים בני נוער בתקופת גיל ההתבגרות אינם פוסחים על מעמדם במערכת המשפחתית ועל יחסיהם עם ההורים. אחת המשימות ההתפתחותיות החשובות ביותר בגיל ההתבגרות היא תהליך ההיפרדות הרגשית מההורים, תהליך זה מתרחש במקביל להעברת מרכז הכובד של יחסיהם מההורים לחברים בקבוצת הגיל. המתבגרים מרגישים צורך רב יותר בעצמאות, מבקשים לשנות את הכללים שקבעו ההורים, ומסתמכים יותר על בני הגיל ופחות על ההורים. מערכת היחסים המשפחתיים בגיל ההתבגרות משתנה לאור החתירה של המתבגר לעצמאות. ההורים והמתבגרים כאחד עוברים תהליך של הגדרה מחדש של מערכת היחסים ביניהם. בתקופה זו מצופה מההורים לעבור מדפוס יחסים שבולטת בו הפעלת סמכות, לדפוס יחסים שיש בו מידה רבה יותר של שיתוף פעולה והדדיות.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין סגנון ההורות של האם לבעיות התנהגות של המתבגר/ת.
לצורך בחינת הסוגיה הופץ שאלון בקרב מתבגרים/ות ו אמהות.
הרציונאל למחקר הנוכחי , מקורו במחקר אודות הפסיכולוגיה ההתפתחותית הגורס כי להורים השפעה ניכרת על התפתחות היכולות החברתיות והאינסטרומנטאליות של ילדיהם. מכאן לסגנון ההורות השפעה מכרעת על התנהגות הילדים בעתיד. השפעה זו באה לידי ביטוי בעיקר בתקופת ההתבגרות בו מתחיל תהליך ההיפרדות הרגשית מההורים. בשלב זה המתבגרים חשים כ"מבוגרים" ודורשים את האוטונומיה שלהם. בשלב זה בו המתבגר "פורק עול", קיימת חשיבות מרובה לאופן התמודדות ההורה ולסגנון הורות סמכותי/מזניח או אחר על התנהגות המתבגר ומידת התרופפות הגבולות המבחינים בין טוב לרע
הקדמה
מבוא
סגנונות ודפוסי הורות
יחסי הורים- מתבגרים
המונח גבולות ומשמעותו בגיל ההתבגרות
בדיקת שאלת המחקר על פי הספרות
השיטה
הצגת הממצאים
דיון
סיכום
סיכום אישי
סימוכין
נספחים