אחת המשימות המורכבות שעומדות בפני המנהל היא יצירת הנעה בקרב עובדים שחשים כעס , תסכול , חוסר ודאות ולעתים חוסר אמון במערכת שמוציאה לפרישה עובדים וותיקים ומסורים.
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין סגנון ניהול למוטיבציית מורים במוסדות חינוך.
סגנון הניהול הינו דפוס דינאמי מיוחד, של ההתנהגות המוחצנת על ידי המנהל, שהופך את התנהגותו לייחודית, עקבית וניתנת לניבוי.
הניהול החינוכי מהווה פרמטר מרכזי, בעל חשיבות רבה במערכת החינוכית לפיכך ההכשרה של מנהל החינוך מתפתחת , מתקדמת ונחקרת רבות בשנים האחרונות. ניתן להבחין כי משנת 1980 התחולל שינוי מופלא באופן חשיבתם של אנשי חינוך על המנהיגות החינוכית הבית ספרית והמנהל החינוכי עובר תהליך של הערכה מחודשת ויסודית.
העיסוק במנהיגות חינוכית הוביל לפיתוחם והרחבתם של מודלים המציעים המשגות תאורטיות של מנהיגות זו בתקופות שונות. ניתן להבחין במודלים רבים מודלים של המנהיגות המתגמלת והמנהיגות המעצבת נחקרו ותארו רבות בספרות המחקרית בהקשר של ניהול ארגונים שהושלכו גם למנהל החינוכי.
מוטיבציה נחלקה ל- 3 תכונות: מומחיות אישית, רצון להשיג, הצטיינות תחרותית, רצון להציג ביצועים טובים יותר מארחים ומערכת הפעלה התנהגותית, כלומר, היענות לגמולים.
הגורמים המשפיעים על מוטיבציית המורה הם, סיפוק הצורך למימוש עצמי: תיאוריית פירמידת הצרכים של מאסלו, שמה דגש על מילוי רצף הצרכים הבסיסיים בכדי להגיע למימוש עצמי, הוא הצורך העליון.
2.1 ניהול -הגדרה ומאפיינים
2.2 ניהול במסגרת החינוכית
2.3 סגנונות ניהול
2.4 סגנונות ניהול במסגרת חינוכית
2.5 מוטיבציה מהי?
2.6 מוטיבציה בהוראה
2.7 הקשר בין סגנון ניהול לבין מוטיבציית העובד
רשימת מקורות