עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין סגנון ניהול לבין הצלחה עסקית.

כל ארגון זקוק להנהגה וכי הנהגה היא אחת הדרכים בה מנהלים משפיעים על ההתנהגות של העובדים. מרבית המנהלים המצליחים הם גם מנהיגים מצליחים והם אלו המובילים את העובד לקראת ביצועים לשם להשלמת מטרות הארגון.
זאת ועוד, Xia, Qiu, Zafar טוענים כי היתרונות התחרותיים של חברות טמונות במומחיויות הניהוליות של בעל החברה או המנהל הבכיר ואכן, מחקרים גילו כי בעל העסק, המייסד, מהווה שחקן עיקרי המשפיע על רמת ביצועי החברה ועל ההצלחה הארגונית.
הספרות מלמדת אם כן, כי הצלחתו של עסק תלויה במידה רבה במאפייניו האישיים של המנהל הכוללים יכולות אישיות, כישורים, ניסיון וכדומה. מעבר לכך הספרות מעלה מערכת יחסים ברורה בין סגנונות ניהול, כגון הניהול המעצב, המייעץ, המשתף ועוד לבין הצלחה עסקית.
העבודה הנוכחית מבקשת לבחון האם קיים קשר בין סגנון ניהול לבין הצלחה עסקית וכן אילו סגנונות ניהול מובילים להצלחה עסקית.
המשתנים בהן תעסוק העבודה הנוכחית הם סגנון ניהול, קרי: דפוס דינמי מיוחד, של ההתנהגות המוחצנת על ידי המנהל, שהופך את התנהגותו לייחודית, עקבית וניתנת לניבוי והצלחה עסקית הנמדדת על ידי רווחיות הארגון, פרודוקטיביות העובדים וביצועי הארגון.