מרבית ההגדרות להנעה מתמקדות בחיזוק התמיכה בהתנהגות מוטת יעדים, בסביבה ארגונית סיטואציה כזו תוליד הגדרה של הנעה בעבודה.

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין סגנונות ניהול, שביעות רצון לבין הנעת העובד בחברה.

מחקרים רבים בתחום הניהול מצאו כי לאספקטים שונים של ההנהגה המעצבת השפעה על גישת העובד בארגון, ביצוע משימות ותוצאות. המנהיגות המעצבת משפיעה על גישות ארגוניות. המנהיגים משפיעים על העובדים על התנהלותם במסגרת הארגונית בבחינת שביעות רצון ומוטיבציה.

המחקר הנוכחי עשה שימוש בשאלון לדיווח עצמי אשר כלל 4 חלקים: סגנונות ניהול, שביעות רצון, מוטיבציה ורקע דמוגרפי.

המדגם כלל 50 עובדים כאשר כמעט כמחצית נמצאו כבעלי תואר ראשון, נשואים, עובדים במחלקת שירות וכן בעלי וותק ממוצע של 4.56 שנים.

לאחר בחינת הספרות המקצועית נגזרו שלוש השערות המחקר מחקר כדלהלן:

1. ימצא קשר בין תפיסת סגנון הניהול לבין הנעת העובד.

2. ימצא קשר בין סגנון הניהול לבין שביעות רצון העובד בארגון.

3. ימצא קשר בין מידת שביעות רצון העובד לבין המוטיבציה שלו.

בהתאם לספרות המקצועית הענפה בנושא הנדון, אוששו השערות המחקר הראשונה והשנייה וההשערה השלישית הופרכה בניגוד לספרות המקצועית.

ניתוח הממצאים העלה כי קיים קשר מובהק בין המשתנים סגנון ניהולי מעצב ומתגמל לבין שביעות מהעבודה ומהתפקיד וכן קיים קשר מובהק בין סגנון ניהולי מעצב לבין מוטיבציה ונכונות להשקעה.

נמצא קשר שלילי בין אי מנהגות לבין מוטיבציה כללית וואקסטרינזית

לאור תוצאות המחקר הללו מוצגות המלצות יישומיות וכן המלצות למחקרים נוספים בנושא.

כמטרה יישומית וכפתרון לבעיה העסקית שהוצגה, קרי, הצורך בשיפור הרווחיות, גובשו המלצות אופרטיביות הנוגעות לסביבה הארגונית בה פועל הארגון. הקשרים שנמצאו העידו על הצורך בטיפוח והטמעת סגנון ניהולי מעצב.

הוצגו המלצות למחקרים נוספים הנוגעים להנעתם של העובדים, כמו גם למחקר עתידי אשר ייבחן את הקשר בין המדדים תוך שימוש בערכים אחרים ונוספים מעבר למוצעים בעבודת מחקר זו.