אקלים כיתה מוגדר כסוג של סביבה שנוצרת עבור התלמידים ע"י בית-הספר, המורים ובני קבוצת השווים. אקלים כיתה מכונה בפי חוקרים גם "אווירת כיתה" או "סביבת כיתה". זהו מושג המתייחס לתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בכיתה ולמרכיבים במשפיעים על תהליכים אלה ועל תוצאותיהם.

סקירת הספרות הנוכחית עניינה בבחינת השאלה "הקשר בין סגנון מנהיגות של המורה ואקלים כיתתי"

אקלים כיתה הינו סובייקטיבי, כל תלמיד תופס את אקלים הכיתה בצורה שונה למרות שכולם יושבים באותו החדר.למרות זאת,זהו מושג שמאפיין את הכיתה כקבוצה.

מורים מחפשים כל הזמן דרכים ליצירת אקלים כיתה חיובי על מנת שהלמידה בכיתה תהיה אופטימלית וכל תלמיד יוכל למצות את הפוטנציאל שלו.

ישנה הסכמה כללית על כך שהשילוב בין התנהגות אקטיבית, מתייחסת ובונה בכיתה, הן של המורה והן של התלמידים, יחד עם התנהגות חברתית ובינאישית חמה ואחראית, קשורה באופן חיובי לביצועים גבוהים יותר של תלמידים ומשקפת הוראה באיכות גבוהה.

מנהיגות המורה , אפוא עשויה להוביל ללמידה קונסטרוקטיביסטית  ולשיפור הלמידה  ומכאן גם לשיפור הישגי התלמידים . למידה שכזו תתרחש כאשר יהיה חזון משותף של מטרות הלמידה , שיטות ההוראה, נושאי הלמידה ושיטות ההערכה , כלומר חזון המשותף המותאם לשינויים שחלו בעולם אשר יכלול  את המיומנויות העיקריות הדרושות להכין כל תלמיד ותלמיד לחיי העבודה והאזרחות של ימינו.

לשיטת ההוראה של המורה השלכה ישירה על אקלים הכיתה ועל יכולת התלמידים.  תחום ניהול הכיתה כולל מודעות לקבוצות, אחריות ללומד , קידום תחושת שותפות בכיתה. כמו כן, ניהול כיתה אפקטיבי, מגביר את העניין של התלמידים, מפחית התנהגויות מפריעות ועושה שימוש יעיל בזמן ההוראה.

נשאלת השאלה מה יוצר אקלים מסוג זה או אחר בכיתה?  מה משפיע על אקלים מסוג זה או אחר? לא מעט תוכניות לשיפור החינוך ייחסו לאקלים בית- הספר, והיחסים בין המורים לתלמידים נתפסו על- ידי התלמידים כחלק בעל חשיבות מכרעת בהנאתם של הלימודים.