תופעת ההיעדרויות בארגונים, הנה תופעה מוכרת ובעייתית עמה נאלצים להתמודד בארגונים שונים. ואכן ארגונים רבים מציגים גידול בהיעדרויות , גידול אשר מסב נזק לאופן התנהלות וירידה בתפוקה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין סגנון מנהיגות מעצב, לחץ וסביבת העבודה לבין היעדרות העובד.

יודגש כי היעדרותם של העובדים מסיבה נזקים בלתי הפיכים גם לסביבה הארגונית הפנימית, כאשר בעקבות היעדרות עובדים נוצר עומס עבודה בלתי צפוי על העובדים הנמצאים, עובדה המשליכה על טיפול בלתי נאות בלקוחותיו של הארגון, ובהיעדר יכולת של העובדים לעבוד באופן הראוי והמתחייב מהם.

העומס התעסוקתי גורם למעשה על כשל תפקודי, היות והעובד הנמצא בארגון ממילא חייב לבצע את המטלות שלו במסגרת סביבת עבודתו האישית, בה בשעה שעליו לבצע מטלות נוספות בלתי צפויות ומתוכננות.

העבודה הנוכחית, עניינה בתופעת ההיעדרויות בארגונים ובחינת הגורמים לשיעור ההיעדרויות. שאלת המחקר.

הבדיקה נערכה בקרב משרתים בתפקידים זוטרים ובתפקידי פיקוד נמוכים בצה"ל , גברים ונשים, נשואים ברובם, בעלי השכלה תיכונית לרוב וותק של 12 שנה בממוצע ביחידה. כלי המחקר היה שאלון עמדות אשר בחן את משתני המחקר: שאלון 1 – סגנונות מנהיגות , שאלון 2 – רמת הלחץ של העובדים ,שאלון 3 – סביבת עבודה ו-שאלון 4 – היעדרויות.

ממצאי המחקר העלו בין היתר כי קיים קשר מנהיגות מעצבת לבין שיער היעדרויות, קיים קשר בין כריזמה של מנהיג מעצב לבין שיעור היעדרויות, קיים קשר בין רמת הלץ לבין שיעור ההעדריות, כאשר רמת לחץ גבוהה מגבירה שיעור היעדרויות