תרבות ארגונית, באמצעות הנחות, ערכים, נורמות וסמלים, קובעת את האופן שבו חברי הארגון תופסים ומפרשים את המציאות בתוך הארגון וסביב הארגון שלהם, כמו גם את הדרך בה הם מתנהגים במציאות הזאת.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את הקשר בין סגנון מנהיגות בארגון ציבורי לבין ביצועי עובדים.

תרבות ארגונית היא סוג של תכנית פרשנית קולקטיבית משותפת לחברי ארגון, כאשר התרבות של הארגון מרמזת כי כל חברי הארגון מבינים באופן דומה את הארגון, בבחינת ניהול, תפקוד ושינויים.

האתגר העומד בפני המנהלים הוא יצירת אווירה כזו שתגרום לעובדים להיות מחויבים לערכים החשובים לארגון.

מנהיגות הנה עליונותו של אדם אחד בקבוצה, מיקוד את תשומת הלב של חברי קבוצה לכיוון הרצוי, השפעה על פעילותה של קבוצה כלפי מטרה מסוימת, מורכבת ממערכת יחסים בין פרט וקבוצה, גורמת לכפוף להתנהג בצורה רצויה, מאמץ לשנות את התנהגותם של אחרים, יצירת  חזון וביטוי הדרכים להשגת יעדים , פוטנציאל או יכולת להשפיע על אחרים, יכולת לבצע שינויים.

מנהיגות משרתת מקדמת ומשרתת את העובד, דואגת לפיתוח העובד, משלבת בין משימתיות, ערכיות, אנושיות ושיטתיות, מעודדת תחושת מחויבות, שותפות וערך בין חברי הקבוצה/צוות/קהילה ומאפשרת לעובדים למצות יכולותיהם בדומה למנהיגות המעצבת. סגנון מנהיגות זה דורש מצד המנהיג רגישות, קבלה ונוכחות