אחד האתגרים הגדולים מול מערכות הבריאות במדינות שונות הנה מגמת העזיבה של אחיות מקצועיות את מערכת הבריאות, כאשר מחקר אשר ככל מדגם של 569 אחיות מקצועיות העלה כי שליש מהאחיות מעוניין לעזוב את התפקיד בחמש השנים הבאות, וכי הרוב המכריע של האחיות מתכנן לעזוב את העמדות הנוכחיות שלהם.

זו בוחנת את עמדתם של אחים ואחיות ותחושותיהם כלפי סביבת עבודתם במחלקה הפנימית.

איכות חיים ירודה הבאה לידי ביטוי בלחץ ושחיקה משפיעה באורח שלילי על תפוקת האחים והאחיות, בעבודה סדירה וכל שכן בעבודות משמרות המתבצעת בשעות שאינן שגרתיות. תופעת השחיקה פוגעת בתפקוד האדם בכלל והעובד בפרט ופגיעה כזו יכולה להיות מאוד מסוכנת וחמורה כשמדובר בעבודה הכרוכה בהצלת חיי בני אדם, כמו למשל בעבודת האחיםות בבתי החולים.

למערכת היחסים שנמצאת בין האנשים לבין מקום העבודה מיוחסת חשיבות רבה ליעילות ולהצלחת הארגון, ויציאה מהאיזון במערכת הזו, ידועה כגורם המוביל לכישלון וחוסר יעילות בארגון והחל משנות השבעים התחילו חוקרים רבים לקרוא לתופעה הזו בשם שחיקה ומכאן נובעת חשיבותו של המחקר והצורך בפתרון לביית הלחץ,השחיקה ואיכות החיים של הצוות הסיעודי בבתי החולים.

מטרת המחקר הייתה לבדוק את עמדתם של אחים ואחיות ותחושותיהם כלפי סביבת עבודתם במחלקה הפנימית בבית חולים.

במסגרת המחקר נערכה תכנית התערבות, אשר מטרתה הייתה להוביל לעלייה באיכות החיים של האחיות במחלקה. התכנית כללה, פגישות צוות על מנת להעלות בעיות וקשיים. העבודה הנוכחית מציגה את תכנית ההתערבות ותוצאותיה.

כלי המחקר היה שאלון מחקרי שהופץ פעמיים בקרב קבוצת המדגם. השאלון כלל שלושה חלקים ובמסגרתם נבחנה איכות החיים, סביבת העבודה וכן פרטים אישיים.

ממצאי המחקר העלו כי קיים קשר חיובי בין תפיסת סביבת עבודה חיובית לבין איכות החיים. כלומר ככל שהאחות/ אח תופס את הסביבה כחיובית יותר, כך איכות חיו עולה, לאחר תכנית ההתערבות, נמצא כי איכות החיים וכן תפיסת סביבת העבודה כחיובית, גבוהות יותר לעומת הציונים לפי תכנית ההתערבות ו-תכנית ההתערבות אשר כללה, נכון להיום פגישת צוות אחת, הובילה לעלייה בתפיסת סביבת העבודה כחיובית ולעלייה באיכות החיים של הנבדקים.