משפחות מרובות ילדים הן תופעה נפוצה במדינות מתפתחות. תופעה זו קיימת גם בישראל והיא בולטת בעיקר במגזר הערבי, והדתי-יהודי. כמו כן, שיעור הפוריות בישראל מלמד על שיעור פוריות גבוה ביחס לשיעור הפוריות העולמי.

העבודה הנוכחית בוחנת את הקשר בין משפחות מרובות ילדים לבין העוני ואי השוויון בישראל.

התאוריה הכלכלית מתייחסת למספר הילדים במשפחה כאל כל משתנה כלכלי אחר. על פי גישה זו מספר הילדים במשפחה הוא החלטה של ההורים הנקבעת באופן רציונלי בהתאם להעדפותיהם, למחירים היחסיים ולמגבלת התקציב ולפיכך הממשלה יכולה להשפיע על שיעור הילודה על ידי מתן תמריצים כלכליים ובהם קצבאות הילדים שכן קצבאות הילדים מקלות את הנטל הכלכלי הכרוך בילד נוסף שכן הן מוזילות את המחיר של צאצאים במונחי תצרוכת. מכאן שעל פי התאוריה הכלכלית הגדלת קצבאות הילדים מגדילה במיוחד את הילודה במשפחות העניות ולהיפך .

התאוריה הקפיטליסטית גורסת כי קיימת מידת ההתאמה בין רמת-החיים ומספר הצאצאים הרצוי, אך בקרב אוכלוסיות שונות קיים קשר הפוך בין רמת-החיים וגודל המשפחה הרצוי. כלומר, ככל שרמת-החיים גבוהה יותר, יורד הערך הכלכלי של ילדים למשפחה ולהפך רמת חיים נמוכה מקושרת שלילית למספר הילדים. מכאן שמשפחות עניות מביאות יותר ילדים כדי לשפר את המצב הכלכלי שלהן. הילדים נולדים לתוך מציאות של עוני ולכן לא זוכים להשכלה ושירותים אחרים. בהקשר לאמור, המשפחות המצויות מתחת לקו העוני הן בעיקר משפחות מרובות ילדים מהמגזרים החרדי והערבי. באופן זה העניים נשארים עניים ונוצר מעגל עוני.

מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה וכדומה. הזכות לקיום מינימלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם . הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: "כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע".

הגורמים לעוני בישראל הם רבים, כאשר במסגרת עבודה זו נתמקד בגורמים המרכזיים אשר שלובים זה בזב והם: תהליכים גלובאליים, שיעור תעסוקה נמוך, השכלה, מגורים, מוצא ועוד. העבודה תתמקד במשתנה גודל המשפחה, כמשתנה המגדיל את ההסתברות להיות עני, תוך התייחסות לכלל הגורמים שצוינו לעיל.