עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את אפקטיביות הפעלתה של תוכנית מס הכנסה שלילי בישראל בכמה אזורים.

בשנים האחרונות התרחבו במידה רבה הפערים הכלכליים בין משקי הבית בישראל. ראשיתה של תופעה זו במחצית השנייה של שנות השבעים, ואין היא ייחודית לישראל, אלא היא חלק ממגמה כלל-עולמית.
הסיבות העיקריות להתרחבות העוני ואי-השוויון בישראל, נעוצות הן בגורמים מבניים של המשק – ובמרכזן שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה (יחסית למדינות אחרות במערב) ורמת אבטלה גבוהה – והן בגורמים כמו היעדר רמת השכלה מספקת וכישורים מקצועיים – עובדה שיש בה כדי למנוע מן השכבות החלשות מלהשתלב בסקטורים מובילי הצמיחה. גורמים מבניים אלו פוגעים במידה רבה באוכלוסיות מוחלשות כגון חרדים וערבים אשר לרוב מגוררים בשכונות עוני ומציגים פריון גבוה במיוחד.
בשל העובדה כי עוני הנו פונקציה של משתנים דמוגראפיים מערכת המיסוי בישראל חורגת מן התחום הצר של הכלכלה ומקיפה סולם ערכים הכולל צדק אנכי וצדק אופקי.
נהוג להעריך את ההוגנות של מערכת המס על פי שני ממדים עיקריים: האחד – מערכת המס צריכה להתייחס באופן שווה לפרטים השווים בכל ההיבטים הרלוונטיים, כגון מאפיינים דמוגרפיים – כלומר צדק אופקי. הממד השני של ההוגנות אמור לגרום לאדם בעל הכנסה גבוהה לשלם יותר מס מאדם שהכנסתו נמוכה- צדק אנכי.
מטרתה של העבודה הנוכחית, הנה לבחון את אפקטיביות הפעלתה של תוכנית מס הכנסה שלילי בישראל בכמה אזורים.
מס הכנסה שלילי הוא כלי מדיניות לצמצום פערים ולשיפור ההכנסה של האוכלוסייה העובדת שבתחתית סולם ההכנסות מס הכנסה שלילי הופעל לראשונה בישראל בשנת 2008 בנצרת, אשקלון, חדרה וירושלים. לצורך בדיקת השפעת התכנית נערך סקר בקרב האוכלוסייה הרלוונטית באזורים שבהם הופעלה התוכנית, ונבנתה קבוצת ביקורת של אוכלוסייה שמאפייניה דומים לאלה של אוכלוסיית היעד, והיא אינה מתגוררת באזורים שבהם הופעלה התוכנית