מחקרים בתחום החינוך (Amirian, Mohammad & Behshad, 2016)  הראו כי ידע וכישורים נדרשים אינם מספיקים להוראה יעילה. תכונות המורים, עמדותיהם ואמונותיהם תורמים לאפקטיביות שלהם כמחנכים. בסקירת הספרות הנוכחית ייערך דיון אודות הקשר בין מסוגלות עצמית לבין אמפתיה בקרב מורים לחינוך מיוחד.

יכולתם החברתית-רגשית של המורים היא חיונית לקידום סביבת למידה חיובית לתלמידים. עם זאת, המחקר על יכולותיהם החברתיות-רגשיות של המורים מוגבל מאוד. בחינת הקשר בין יכולות רגשיות לבין מסוגלות עצמית לבין אמפתיה בקרב המורים. ההנחה היא שמסוגלות עצמית של המורים מתמצתת את הקשר בין שני המשתנים האחרים. נמצא קשר חיובי חזק בין הכישורים החברתיים-אמוציונליים, לבין הישגים ישירים ועקיפים (באמצעות מסוגלות עצמית של מורים) וקשר בין מסוגלות עצמית לבין אמפתיה. תוצאות אלו מראות כי אמונת המורים ביכולת להסדיר את רגשותיהם תורמת לאמפתיה של המורים בשני הכיוונים: התפתחות רגשית, חינוך והכשרה להוראה (Hen, & Goroshit, 2016). מחקרים (Hen, & et al, 1016; Goroshit, & et al, 2014) שבחנו יכולות ספציפיות מבחינה חברתית-רגשית במורים הראו כי הן הרגשות, הן המסוגלות העצמית והן האמפתיה קשורים באופן חיובי לעמדות החיוביות של המורה כלפי תלמידים עם מוגבלויות, סטודנטים מגוונים מבחינה תרבותית, תלמידים עם קשיים התנהגותיים ותלמידים אחרים בעלי צרכים מיוחדים.