תיאורית ההעשרה, קוראת לגורם המוטיבציה בהוראה: "העשרת העבודה" ומתרכזת במשמעות; עד כמה המורה רואה בעבודתו ראויה או חשובה. ובאחריות; מידת אחריותו של המורה לתוצאות מעשיו. כך נוצרת מוטיבציה פנימית לעבודת המורה

סקירת הספרות זו בוחנת מהו הקשר בין מנהיגות משימתית ומנהיגות מכוונת אנשים לבין מוטיבציה של עובד ההוראה.

סגנון הניהול הינו דפוס דינאמי מיוחד, של ההתנהגות המוחצנת על ידי המנהל, שהופך את התנהגותו לייחודית, עקבית וניתנת לניבוי.

הניהול החינוכי מהווה פרמטר מרכזי, בעל חשיבות רבה  במערכת החינוכית לפיכך  ההכשרה של מנהל החינוך מתפתחת , מתקדמת ונחקרת רבות בשנים האחרונות. ניתן להבחין כי משנת 1980 התחולל שינוי מופלא באופן חשיבתם של אנשי חינוך על המנהיגות החינוכית הבית ספרית והמנהל החינוכי עובר תהליך של הערכה מחודשת ויסודית.

העיסוק במנהיגות חינוכית הוביל לפיתוחם והרחבתם של מודלים המציעים המשגות תאורטיות של מנהיגות זו בתקופות שונות. ניתן להבחין במודלים רבים מודלים של המנהיגות המתגמלת והמנהיגות המעצבת נחקרו ותארו רבות בספרות המחקרית בהקשר של ניהול ארגונים שהושלכו גם למנהל החינוכי.

ישנן מספר רב של  הגדרות להנעה בספרות, אך עדיין לא קיימת הגדרה המקובלת לא באופן אוניברסאלי. אחת ההגדרות הכלליות להנעה מתייחסת להנעה =מוטיבציה הנקבעת  על פי מטרה, רצון אנושי או רצון חופשי, צרכים ותשוקות, בקרב פרטים בהקשר לעצמם ולסביבתם.

אחת המשימות המורכבות שעומדות בפני המנהל היא יצירת הנעה בקרב עובדים שחשים כעס , תסכול , חוסר ודאות ולעתים חוסר אמון במערכת שמוציאה לפרישה עובדים וותיקים ומסורים.  ואכן יחס המעביד כלפי העובד מהווה משתנה אשר עשוי להניע את העובד

סגנון הניהול מכוון אנשים מתמקד באנשים: סיפוק ותמיכה אישית לאנשים, שימוש בטקסים ובסמלים המבטאים את התרבות הארגונית וכריזמה: מרכיב קריטי, מנהל כריזמטי הוא בעל השפעה רבה על עובדים, האחרונים נותנים במנהיג הכריזמטי אמון ומרגישים מחויבים אליו ואל מטרותיו.