תיאוריות המדגישות את חשיבות הגורמים החברתיים בהתפתחות מוטיבציה וקריאות עמדות ותיאוריות כלליות בתחום המוטיבציה והתמיכה החברתית מעידים כי הורים הנתפסים תומכים תרמו באופן ייחודי לחיזוי ממדים מרובים של מוטיבציה ותדירות קריאה עצמית, תוך שליטה על הישגי הקריאה. ילדים אשר נהנו מתמיכה בקריאה מצד אמם הציגו מוטיבציה לקריאה גבוהה.

לפיכך, עבודה זו בוחנת את הקשר בין מידת פניות האם והערכתה את הגרייה בבית לבין מוטיבציה לקריאה בקרב ילדי גן חובה.

מוטיבציה לקריאה מוגדרת כסדרה רב מימדית של מטרות ואמונות המכוונות את התנהגות הקריאה ונמצאות לרוב בקשר חיובי זה עם זה. גורמים מוטיבציוניים נבדלים זה מזה בהתאם לסוג חומרי הקריאה, מין וגיל התלמידים וחוויות הקריאה שלהם, גורמים שונים של מוטיבציה לקריאה הוא הצעד הראשון להבנה ושיפור המעורבות בקריאה לכל החיים. ארבעה ממדים חשובים של מוטיבציה לקריאה: יכולת, קשרים/ סיבות חברתיות, אוטונומיה ועניין.  העבודה הנוכחית תתייחס לקטגוריה השלישית קרי:  מטרות חברתיות של הקריאה והיא כוללת סיבות חברתיות לקריאה. היבט אחד הוא בנייה חברתית של משמעות מהטקסטים, שניתן להשיג עם בני משפחה. ההיבט האחר הוא ציות; קריאה על מנת לספק את הציפיות של אחרים חשובים

.תוצאות מחקרים שונים מראים על ירידה במוטיבציה לקריאה בקרב תלמידים, מה שיכול להשפיע על ההישגיהם בבית הספר. מטרת המחקר הייתה, לפיכך, לבחון את הקשר בין מידת פניות האם והערכתה את הגרייה בבית לבין מוטיבציה לקריאה בקרב ילדי גן חובה.

שאלות המחקר בחנו 1. האם קיים קשר בין מידת פניות האם למוטיבציה לקריאה?

2. האם קיים קשר בין רמת הגרייה הקוגניטיבית בבית לבין המוטיבציה לקריאה? והשערות המחקר טענו כי

1. יימצא קשר חיובי בין מידת הפניות האם לבין המוטיבציה לקריאה ו-2.יימצא קשר חיובי בין מידת הגרייה הלימודית בסביבת הבית ורמת המוטיבציה לקריאה .

במחקר השתתפו אימהות וילדיהן בטווח הגילאים ארבע עד שש שנים, הלומדים בגני ילדים בפיקוח משרד החינוך. רוב האימהות הנחקרות הן נשואות, שכירות ונולדו בארץ ישראל. שני שליש בוגרות אוניברסיטה ושליש סיימו תיכון.

כלי המחקר  כלל מספר שאלונים: שאלון סולם למדידת רמת הגרייה הלימודית – קוגניטיבית בבית, שאלון לבדיקת איכות האינטראקציה הורה-ילד על ידי ההורה ושאלון לבדיקת מוטיבציה בקריאה