סוגיית מחירי הדיור ודמי השכירות הם בעלי חשיבות רבה למשקי הבית, שכן ההוצאה לצרכנים על דיור מהווה כ 30% – מסך ההוצאה למשק בית. כלומר, נכס למגורים הוא הרכישה היקרה ביותר עבור משק הבית ומייצג מעל 30 אחוז מכלל הוצאות משקי הבית.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת מהו הקשר בין מחירי שכר הדירה לבין מחירי הדיור.

השיכון והבנייה היו גורמים מרכזיים בהתפתחות הכלכלית של ישראל, שכן לאורך ההיסטוריה, ישראל קלטה מספר רב של עולים. ההגירה קדמה להקמתה של מדינת ישראל-גלים של פליטים יהודים הציפו את המדינה במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה.

מאז הקמתה ב-1948 ועד סוף 1998, כ-2.7 מיליון איש עלו לישראל. הצורך לספק דיור בהתראה קצרה למספר רב של משקי בית, במיוחד במדינה צעירה עם כלכלה לא מפותחת וללא מגזר פרטי יעיל, הכתיב מאמצים מתואמים שהובילו את המגזר הציבורי. בסך הכל, התחלות הבנייה הסתכמו 1.8-1.9 מיליון בתים בתקופה של מעל 50 שנים.

מאמץ זה שינה את הכלכלה ואת רמת החיים. גל העלייה האחרון, שעדיין נמשך, אם כי בקצב איטי יותר, החל ב-1989, כאשר יהודים מברית המועצות לשעבר הורשו על ידי השלטונות הסובייטים לעלות לישראל. העלייה הגיעה לשיאה בשנת 1990, כאשר 200 אלף הגיעו לישראל, והמשיכו אחרי 1991 בקצב איטי יותר. גל העלייה המהיר יצר בעיות זמניות של תעסוקה ודיור, שנפתרו בהדרגה עם השנים בעקבות המשבר הכלכלי שבא בעקבות העלייה.

במחקר שנערך בטוויאן  נמצא כי  מחיר הדיור גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות. המחיר הוא כה גבוה, עד כי רוב האזרחים לא יכול להרשות לעצמם לקנות דירה.  כאמור, אחד המאפיינים של שוק הדיור הוא היחס בין מחירי  ההשכרה לבין מחירי הדיור.