שוק הדיור בישראל מציג עלייה במחירי הדיור באופן הדרגתי ובאופן ריאלי כבר שנים. גם כאשר בוחנים את סוגיית מחירי הדיור, תוך ניכוי השפעתה של האינפלציה החל משנות השישים ועד תחילת שנות האלפיים קיימת מגמת עלייה ברורה במחיר הריאלי בשוק הדיור.

עבודה זו בוחנת האם קיים קשר בין מדד מחירי הדיור למדד שכר הדירה ?

שוק הדיור מציג גם בשנים האחרונות עלייה דרמטית במחירי הדיור. החל משנת 2008 עלו מחירי הדירות בישראל בכל האזורים בשיעורים חדים, האזורים אשר בעיקר תרמו לעליית מחירי הדיור, היו האזורים במרכז הארץ, כמו אזור גוש דן , אזור השרון והערים ירושלים ותל אביב . לעומת זאת ערי הצפון והדרום הציגו עלייה מתונה יותר בשיעור הדיור.

שוק הנדל"ן ועליית מחירי הדיור מצויים כיום בראש סדר הדיון הציבורי . ועל כן המדיניות הממשלתית הציעה מספר תכניות, כמו תכנית "מע"מ אפס" הקובע מע"מ בשיעור אפס על מכירת דירת מגורים על ידי קבלנים, לידי זכאים. תכנית נוספת היא תכנית "מחיר מטרה"- תכנית המאפשרת לרוכשי דירה ראשונה ולמשפרי דיור לרכוש דירה חדשה במחיר הנמוך בכ-20% ממחירי השוק באותו אזור. שתי התכניות כרוכות באבדן הכנסות למדינה ומצריכות פיקוח על מחירים ואיכות. צעד נוסף היה הגבלת סכום ההון העצמי במשכנתאות- למשכנתאות ישנה גם השפעה על היצע הדירות, היות והן מהוות מקור למימון של פעילות הבניה. בישראל סך האשראי למימון בנייה ירד בשנים האחרונות.

אחת המסקנות מהמחקר העלתה כי שיעור השינוי במחירי שכר הדירה משפיע על מדד הדיור כלומר, בהתאם לגישה המימונית קיים קשר בין מחיר שכר הדירה למחירי הדיור ועלייה בשכר הדירה מובילה לעלייה במחירי הדיור. מדובר בשני משתנים מתואמים.