אי שוויון מתייחס להבדלי רמת חיים או הכנסה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. מדידת אי שוויון עוסקת בפערים בכל רמות ההכנסה. העבודות השונות שחקרו את תופעת אי-השוויון בחלוקת ההכנסות בישראל התרכזו בבחינת השינויים שחלו במדד ג'יני, שהוא המדד המקובל למדידת רמת אי-השוויון.
מטרתה של הסקירה הנוכחית הנה לבחון את הקשר בין מוצא , שיעור שעות עבודה, מגדר, השכלה וגיל לבין גובה הכנסה.
המשתנה מוצא מוגדר כהשתייכות לקבוצה עדתית מסוימת וקבוצות תרבויות שונות
המשתנה המסביר השני הוא מגדר- (gender) הוא מושג המציין את המין זכר/נקבה, בהקשר של זהות, תפקיד, מיקום חברתי ועוד. כל ילד וילדה, בגיל 2-3 מגלים מהו מינם, ומתחילים לגבש רשת של אסוציאציות לגבי המשמעות של המין.
המשתנה המסביר השלישי הוא שעות עבודה, כאשר בהתאם לאמנה בדבר שעות העבודה (תעשייה), 1919 מדינות מחויבות לקבוע שמספר שעות העבודה לא יעלה על 8 שעות עבודה ביום ועל – 48 שעות עבודה בשבוע.
האמנה אושררה על-ידי י 52 מדינות ובהן ישראל (נספח א). מאז 1919 נוספו לאמנה זו אמנות רבות אשר מזכות תחומי עבודה נוספים (מלבד התעשייה) באותן זכויות.
בחינת הקשר בין מוצא , שיעור שעות עבודה, מגדר, השכלה וגיל לבין גובה הכנסה מעלה כי כרבע מהמועסקים שבין העולים, הועסקו מעל 50 שעות בשבוע. מכאן שעולי חבר העמים עובדים שעות רבות לעומת ילידי הארץ.
כמו כן, בחינת השפעת המקור האתני על ההצלחה בשוק העבודה בישראל בבחינת ניידות תעסוקתית והכנסות העלה כי הגורם האתני קובע במידה רבה את ההתמזגות של המהגרים בשוק העבודה בישראלי כאשר ההשפעה של המקור האתני ברור בבחינת השתלבות והכנסות: עולים אירופאים מרוויחים יותר וכן משתלבים בצורה טובה יותר בשוק העבודה בישראל לעומת האסיאתיים.
- מוצא , שיעור שעות עבודה, מגדר, השכלה ,גיל גובה הכנסה
- מקורות