אחת ההנחות הרווחות היא שהנטייה לעבריינות נוער מושפעת מהסביבה החברתית של הפרט. עבריינות בני נוער בכלל, הנו נושא העולה מדי פעם לסדר היום הציבורי והמוסדות המתמודדים עימו (משטרה, מוסדות לעבריינים צעירים, מערכת המשפט, מערכת החינוך ועוד) ניצבים יומיום בפני בעיות הקשורות להתנהגויות עברייניות בישראל ובעולם

עבודה זו עוסקת בקשר בין המבנה המשפחתי של הנער לבין נטייתו לעבריינות .

הילד המתבגר הינו חלק ממערכת משפחתית, הוא משפיע עליה ומושפע על ידה , משפחתו של המתבגר הנה הנקודה המכריעה המשפיע העל חייו . המשפחה היא הסביבה החברתית ממנה יוצא המתבגר, היא המקור לכוח, ליחסים הראשוניים ולתמיכה כלכלית עבורו. המתבגר פגיע באופן קיצוני לכל שינוי זמני במבנה המשפחה כגון גירושין, פרידה, מוות וכדומה וקיומו של מתבגר הסובל מבעיה הינו רמז לבעיות במערכת המשפחתית, כאשר שהמתבגר מושפע במידה רבה מהמבנה המשפחתי.

נמצא כי משתנים המנבאים הפרעות התנהגות של נוער הכוללת נטייה לעבריינות הם מאפיינים משפחתיים אחרים כמו משפחה גדולה, מצוקה, יחסים מעורערים בתוך המשפחה, והתעללות והזנחה מצד ההורים.

מטרתו של המחקר הנוכח הייתה לעמוד על טיב הקשר בין מבנה משפחתי לבין נטייה לעבריינות בקרב בני הנוער. כלומר, האם קיים קשר בין המבנה המשפחתי ( חד הורי, מורכב ועוד) לבין נטייתו העבריינית של הנוער ?

המחקר חולק לשלושה חלקים:
חלק ראשון – רקע תיאורטי. בחלק זה מוצגת ספרות מקצועית בנושא עבריינות. הדגש הושם על עבריינות בקרב בני נוער.

חלק שני – שיטת המחקר . חלק זה יציג את שיטת המחקר הכוללת תיאור לגבי המדגם, הכלים וההליך.

חלק שלישי – מסקנות וסיכום המחקר. חלק זה ידון בניתוח הממצאים בהתאם להשערות המחקר.

הממצאים מלמדים על קשר מובהק בין המשתנים ועל כי משפחה גרעינית מהווה את הסביבה הטובה ביותר אשר עשויה למנוע נטייה לעבריינות. המשפחה הפוסט מודרנית וכן התקופה הפוסט מודרנית מתאפיינת במידה רבה במבנה משפחתי חד הורי , חד מיני, מורכב וכדומה וכי מבנה המשפחה הגרעיני הוא המבנה המסורתי אשר איננו רווח כבעבר. כיום, קיימים מבני משפחה השונים במהותם מהמבנה המשפחתי הגרעיני ולפיכך מהווים גם את אחת הסיבות לעלייה החדה במקרי עבריינות הנוער.