סעיף254 א לחוק החברות קובע, בין היתר, את העיקרון הכללי כי נושא משרה בחברה יפעל לטובת החברה. המונח "טובת החברה" אינו ברור ויכול לכלול בחובו דעות והשקפות שונות. עם זאת רבים יסכימו כי טובת החברה באה לידי ביצועים כלכליים חיוביים.

עבודה זו עוסקת בקשר הנובע ממבנה הדירקטוריון בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל-אביב לבין ביצועיה של החברה.

חוק החברות, על סעיפיו מתייחס למנהלים ככלל, אך בעיקר לדירקטוריון. הוא מכיל דרישות וציפיות רבות מהדירקטוריון. על פי החוק, אין זה תפקידו של הדירקטוריון לנהל את החברה. המנכ"ל הוא מנהל את החברה בשוטף. לדירקטוריון חברה שני תפקידים מרכזיים: קבלת החלטות עקרוניות, ופיקוח על הכפוף לו. שני התפקידים הללו מנוסחים בתחילת סעיף 92 לחוק. נושאי משרה חבים בשני חובות מרכזיות: חובת הזהירות וחובת האמונים. היחס בין החובות הללו הוא בדיוק היחס בין שני דפוסי הפעולה: חובת הזהירות נועדה להתמודד עם האדישות של נושה התפקידים בחברה, וחובת האמונים נועדה להתמודד עם הגנב הפעיל. שני החובות הללו חלים על נושאי משרה, אולם המוקד תמיד הוא על הדירקטורים.

מחקר זה מטרתו הייתה לבחון את הקשר בין מבנה הדירקטוריון לביצועי החברה ? כלומר האים המבנה הדירקטוריוני הכולל מספר רב יותר של מומחים ו/או דח"צים וכדומה משפיע על ביצועי החברה ?

לצורך בחינת הסוגיה הנדונה נבחר מדגם אשר כלל 40 חברות אשר נסחרות בבורסת ת"א.

בבחינת ההרכב הדיקרטוריוני שלהם: גודל הדירקטוריון, מספר דירקטורים חיצוניים בדירקטוריון ביחס למספר חברי הדירקטוריון, האם המנכ"ל משמש כחבר בדירקטוריון ואחוז בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית מקרב חברי הדירקטוריון . כמו כן נבחנו במקביל ביצועי החברה : רווח למניה, מכפיל רווח, מכפיל הון והון עצמי / מאזן.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי להרכב הדירקטוריון הווה אומר : גודל הדירקטוריון וכאשר מנכ"ל החברה משמש כחבר דירקטוריון השפעה על ביצועי החברה בבחינת הרווח הנקי והתשואה להון. מכאן נזקפת חשיבותו הרבה של ההרכב הדירקטוריוני על הישרדותן של חברות בשוק הישראלי.