לחץ בקרב עובדים הנו בעיה מוכרת בארגונים ואכן עובדים רבים נתונים ללחץ רב במסגרת העבודה. הגורמים ללחץ בעבודה רבים וביניהם ניתן לציין עומס ודרישות רבות עמם נאלץ העובדה להתמודד.

השאלה הנשאלת האם הערכה עצמית משפיעה על רמות הלחץ של העובד. העבודה הנוכחית תעסוק בקשר בין לחץ בעבודה לבין גיל ומין והערכה עצמית בקרב העובדים בארגון

המחקרים מראים כי לחץ זמן גבוה ואקלים גבוה של חדשנות (כפי שמתפתח כיום במדינות אסיה) אינו תורם ליצירתיות, פתיחות וחדשנות בקרב העובדים . ניתן לראות כי מושג ה"לחץ" הינו משתנה הגורר התנהגות מסוימת בקרב פרטים בארגון, במקרה של סין ויפן ההתנהגות תבוא לידי ביטוי בעבודה שגרתית ושיטתית ביותר ללא מקום לעובדים להעלות רעיונות חדשים ולחשוב "מחוץ לקופסא". מעבר להשפעת "לחץ זמן" על התנהגות ישנה השפעה ישירה גם על ביצועים. הקשר בין רמת הלחץ לביצוע מראה כי רמה נמוכה מדי או גבוהה מדי של לחץ גורמת לביצועים נמוכים, אך רמה סבירה של לחץ מביאה את ביצועי העובד למקסימום.

מטרתו של המחקר הנוכחי הנוכחית הייתה לבחון האם קיים קשר בין לחץ בעבודה לבין גיל ומין והערכה עצמית בקרב העובדים בארגון. כלומר נבחן האם קיים קשר שלילי בין לחץ בעבודה לבין הערכה עצמית בקרב העובדים בארגון, האם קשר שלילי בין גיל לבין הרגשת לחץ בקרב העובדים בארגון והאם קיים הבדל הבדיקה בוצעה על פי שיטת מחקר כמותית. נעשה שימוש בשאלונים אשר מודדים את המשתנים במחקר.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קיים קשר בין לחץ בעבודה לבין הערכה עצמית. כלומר ככל שהעובד ירגיש כי העבודה מלחיצה אותו, כך יציג הערכה עצמית נמוכה יותר ולהפך, לא קיים קשר מובהק בין המשתנים גיל ולחץ בקרב עובדים מכאן שמשתנה לחץ איננו פונקציה של גיל, מבוגר או צעיר ולא קיימים הבדלים ברמות הלץ בקרב גברים לעומת נשים. כלומר לחץ איננו פונקציה של השתייכות מגדרית.