מידת שביעות הרצון מהחיים היא האופן הכללי שבו הפרט תופס את חייו, והיא מושפעת מתפיסות עולם ערכיות ותרבותיות. לאור זאת, שביעות רצון מהחיים הוא בדרך-כלל מושג יחסי, האופן שבו אנשים נוטים לתפוס את עצמם בהשוואה לשכניהם, לעמיתיהם ולחבריהם, ובהתאם לקבוצת ההתייחסות שלהם

סקירת ספרות הבוחנת גורמים נוספים אשר על פי הספרות תורמים לשביעות רצונו של הפרט והם: יצירתיות ושימוש בהומור

הומור הינו מרכיב יסודי בתקשורת חברתית, משחרר את המונוטוניות ורצינות היתר של רגעים מסוימים וכן הומור משקף לאנשים את היכולת ליהנות מהחיים

קיימות מספר תיאוריות המנסות להסביר את המושג הומור והשלכותיו: הגישה הביולוגיות אבולוציונית מסבירה את ההומור כצורך הכרחי לשם התפתחותה התקינה של מערכת העצבים האוטונומית, החזרת ההומיאוסטזיס לגוף, ייצוב לחץ הדם וחיזוק המערכת החיסונית

מקורה של המילה "יצירתיות" הוא לאטיני ומשמעותו: הרֹה, ילֹד, עשֹה, יצֹר, כלומר – תהליך דינמי, הצומח ומתפתח. ביסוד כל התהליכים היצירתיים קיים הכושר המשותף האחד: הכושר לגלות בניסיונות שהיו עד כה בלתי קשורים זה לזה, זיקות חדשות המתחוללות בסכמות חשיבה חדשות, אידאות חדשות ומסקנות חדשות

בדיקת הקשר בין הומור, התמודדות יעילה, גיל, ושביעות רצון מהחיים, העלתה כי אנשים מבוגרים אשר נטו יותר להשתמש בהומור כמנגנון התמודדות, הצליחו להתמודד עם החיים באופן יעיל יותר. נמצא גם קשר בנטייה להשתמש בהומור לבין שביעות רצון החיים. כמו כן,  התמודדות יעילה עם החיים ומצב בריאות הסבירו את השונות בציוני שביעות רצון מהחיים

הספרות מלמדת כי  יצירתיות קשורה לשביעות רצון בעבודה , כאשר עידוד יצירתיות העובד בעבודה צפוי לשפר עמדות כלפי העבודה. העובדים מפתחים זהות ארגונית כאשר מעודדים אותם לחשוב באופן יצירתי ובדרך זו הם גם הופכים לשבעי רצון.