קיים קשר חיובי בין שיתוף עובדים בקבלת החלטות בחברה למידת מחויבותם של העובדים לארגון. שיתוף העובדים בקבלת החלטות יוצרת תחושה של שותפות גורל, ומחזקת לפיכך את מידת המחויבות. לשיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות השפעה חיובית מובהקת על רמת מחויבותם לארגון. מן הראוי לשתף את עובדי החברה בכל תחומי החיים בה, כולל תהליכי קבלת החלטות ויישומן, שיתוף זה מניב עובדים הפועלים מתוך תחושת שייכות, אכפתיות ודבקות במטרה, שרמת מחויבותם לחברה גבוהה.

עבודת מחקר זו עסקה בניתוח מערכת היחסים בין חוללות עצמית, שיתוף עובדים בקבלת החלטות ומחויבות ארגונית.

ההחלטה על קיומו של המחקר נבעה מהבעיה העסקית עמה מתמודדת החברה והיא ירידה בביצועים של עובדי החברה הכוללת ירידה בהתייעלות ובתפוקה.

המחקר הנוכחי העריך כי הירידה בתפוקה נובעת מירידה במחויבות הארגונית של העובדים ולפיכך נבדק משתנה זה ואת הגורמים המשפיעים עליו בהתאם לספרות המחקרית: שיתוף עובדים בקבלת החלטות וחוללות עצמית.

בדיקת שאלת המחקר נבחנה בקרב מדגם של 60 נחקרים ומתוכם 91.67% היו גברים ו-8.33% נשים. כלומר מדובר בעיקר במדגם גברי. כמו כן, נמצא שממוצע גילאי הנחקרים עמד על גיל 30 שנה.

כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי אשר נחלק ל-4 חלקים:

• חלק א–שאלון דמוגרפי
• חלק ב–שאלון שיתוף העובדים בקהלת ההחלטות של בוגדונובסקי (1986), אצל ארנון (2001).
• חלק ג-שאלון חוללות עצמית של, Wongsri, Cantwell , Archer 2002.
• חלק ד–מחויבות ארגונית

במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות מחקריות:

• 1. קיים קשר בין חוללות עצמית לבין מחויבות ארגונית.
• 2. קיים קשר בין חוללות עצמית לבין שיתוף עובדים בקבלת החלטות.
• 3. קיים קשר בין שיתוף עובדים בקבלת החלטות לבין מחויבות ארגונית.

המסקנות העיקריות העולות מהמחקר הן כי קיימים קשרים מובהקים בין משתני המחקר, כלומר חוללות עצמית וכן שיתוף עובדים בקבלת החלטות אכן מובילים למחויבות ארגונית כדרך לעליית הרווחיות והפרודוקטיביות בארגון.