העצמת עובדים הנה מרכיב קריטי במאמצים לשיפור הביצועים הארגוניים. לצד העצמת העובדים, גם פיתוח תחושת מסוגלותם העצמית של העובדים, מהווה משתנה בעל משמעות רבה בשדה הארגוני, כאשר חוללות עצמית מתייחסת לאמונתו של איש המקצוע בדבר יכולתו לשלוט באירועים מקצועיים.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם חוללות לכשירות תעסוקתית מהווה מתווך בין החוללות העצמית הכללית לבין העצמת העובד.

הספרות מעלה כי רמת תפיסת החוללות העצמית של הפרט משפיעה על תגובות התנהגותיות במסגרת העבודה במצבים שונים, למשל מוטיבציה, ביצועים, התמודדות עם תסכול מכישלון ועוד. בנוסף, תפיסת המסוגלות העצמית משפיעה על הפרט בחינת ההתעקשות לביצוע משימות ומשפיעה על הציפיות כמו גם על התוצאות ומכאן שהיא משפיעה על העצמת העובד.

כמו כן, נמצא כי תפיסת חוללות עצמית מובילה למומחיות עובד.

נשים בעלות תפיסת חוללות עצמית גבוהה יותר ושאיפות קרייריסטיות גבוהות יותר מאשר גברים. עם זאת לא נמצאו הבדלים בהישגים האקדמיים של הסטודנטים לעומת הסטודנטיות. כמו כן, לטענת החוקרים מידת החוללות העצמית עשויה להסביר את ההתנהגויות במסגרת הקריירה בעיקר בקרב נשים. התפיסה היא שההבדלים בסטאטוס התעסוקתי בקרב גברים לעומת נשים עשויים להיות מיוחסים, לפחות באופן חלקי, להבדלים ברמת החוללות העצמית במסגרת הקריירה.

השאלה המחקרית: האם קיים קשר בין חוללות עצמית וכשירות תעסוקתית לבין העצמה בקרב עובדי עירייה.

הבדיקה נערכה באמצעות מחקר כמותי, במסגרתו הופצו שאלונים בקרב עובדי מחלקת גבייה- ברשות מוניציפאלית גדולה. ממצאי המחקר מעלה את המסקנות הבאות: כשירות תעסוקתית של עובד מובילה לקשר חיובי בעצמה גבוהה יותר בין חוללות עצמית לבין העצמה, ככל שמידת החוללות של העובד הינה רבה יותר, מידת העצמה תהיה גבוהה יותר ולהיפך, ככל שמידת תפיסת הכשירות התעסוקתית הינה רבה יותר, מידת החוללות העצמית של העובד תהיה גבוהה יותר ולהיפך, ככל שמידת תפיסת הכשירות התעסוקתית הינה רבה יותר, מידת תפיסת העצמה של העובד תהיה גבוהה יותר ולהיפך .