העצמת עובדים הנה מרכיב קריטי במאמצים לשיפור הביצועים הארגוניים. לצד העצמת העובדים, גם פיתוח תחושת מסוגלותם העצמית של העובדים, מהווה משתנה בעל משמעות רבה בשדה הארגוני, כאשר חוללות עצמית מתייחסת לאמונתו של איש המקצוע בדבר יכולתו לשלוט באירועים מקצועיים.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם חוללות לכשירות תעסוקתית מהווה מתווך בין החוללות העצמית הכללית לבין העצמת העובד?
הספרות מעלה כי רמת תפיסת החוללות העצמית של הפרט משפיעה על תגובות התנהגותיות במסגרת העבודה במצבים שונים, למשל מוטיבציה, ביצועים, התמודדות עם תסכול מכישלון ועוד. בנוסף, תפיסת המסוגלות העצמית משפיעה על הפרט בחינת ההתעקשות לביצוע משימות ומשפיעה על הציפיות כמו גם על התוצאות ומכאן שהיא משפיעה על העצמת העובד.
כשירות תעסוקתית מוגדרת כידע והכישורים של העובד והתאמתם לדרישות העיסוק/מקצוע. כלומר על העובד להיות כשיר מבחינה מעשים ומקצועית לתחום עבודתו, תוך טיפול והתמודדות עם כלל הבעיות והקשיים העולים מאותו תחום עיסוק.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם חוללות לכשירות תעסוקתית מהווה מתווך בין החוללות העצמית הכללית לבין העצמת העובד. שאלות המחקר היו האם קיים קשר בין חוללות עצמית לבין כשירות תעסוקתית ולבין העצמה בקרב עובדים.
הבדיקה נערכה באמצעות מחקר כמותי, במסגרתו הופצו שאלונים בקרב עובדי מחלקת גבייה בערייה.
ממצאי המחקר מעלה את המסקנות הבאות: כשירות תעסוקתית של עובד מובילה לקשר חיובי בעצמה גבוהה יותר בין חוללות עצמית לבין העצמה, ככל שמידת החוללות של העובד הינה רבה יותר, מידת העצמה תהיה גבוהה יותר ולהיפך, ככל שמידת תפיסת הכשירות התעסוקתית הינה רבה יותר, מידת החוללות העצמית של העובד תהיה גבוהה יותר ולהיפך, ככל שמידת תפיסת הכשירות התעסוקתית הינה רבה יותר, מידת תפיסת העצמה של העובד תהיה גבוהה יותר ולהיפך.
תקציר
מבוא
סקירת ספרות
שיטה
מדגם
הליך
כלים
ממצאים
דיון
מקורות