מידי שנה נערכים בישראל טקסי זיכרון, פעולות הנצחה וכן ניתן לשמוע את עמדות משפחת השכול ופעילותה חדשות לבקרים. סוגיית השכול במדינת ישראל, הנה סוגיה כאובה המצויה על סדר היום. השאלה הנשאלת היא כיצד משפיעה תרבות השכול על האזרח הישראלי? האם תרבות השכול וההנצחה מעצימים את תחושת הזהות היהודית.
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול ,זיכרון והנצחה.
האתוס המאחד יותר מכל בחברה הישראלית הנו השכול, קדושת הנופלים וזיכרון הנופלים. מכאן עולה שאלה נוספת והיא האם אתוס זה קיים גם כיום , בתקופה בה רבים משתמטים מהשירות הצבאי, רבים מתנגדים ללחימה, רבים תומכים בהידברות ושלום ורבים אינם מקבלים את מותם של חיילים בשדה הקרב.
ערך ההקרבה נמוג ונעלם ועימו האתוס הצבאי המקודש שאפיין את העשורים הראשונים למדינה.
מתוך כך, במסגרת העבודה הנוכחית, אבחן את הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול ,זיכרון והנצחה.
השאלה המחקרית נבדקה בקרב מדגם של 60 נחקרים, מתוכם נשים וגברים, בני 34.50 מרביתם נשואים ובעלי השכלה תיכונית ואקדמית .
כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי, אשר נחלק לשלושה חלקים: שאלון פרטים דמוגראפיים , שאלון זהות יהודית ופטריוטיות ו-שאלון עמדות כלפי שכול זיכרון והנצחה .
מבנה העבודה יכלול 3 פרקים מרכזיים:
- הפרק הראשון יכלול מחקרים שונים הדנים בזהות יהודית ומרכיביה, ימי הזיכרון הנהוגים בחברה הישראלית, פעולות ההנצחה לאורך השנים, תרבות השכול הישראלית והשינויים שהתחוללו במהלך השנים והקשר בין זהות יהודית לבין עמדות כלפי שכול ,זיכרון והנצחה.
- הפרק השני הוא הפרק המחקרי אשר יבחן את השאלת המחקר והשערת המחקר ויציג את ממצאי המחקר.
- הפרק השלישי יסכם ויחתום את הדיון הנוכחי.
ממצאי העבודה העלו כי ימי הזיכרון, הכול וההנצחה , תורמים להעצמת הזהות היהודית, כלומר עצם קיומם של ימי הזיכרון, פעולות ההנצחה רבות וכן תרבות השכול הישראלית, משפיעים על הזהות היהודית.
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 זהות וזהות יהודית
2.2 טקסי יום הזיכרון
2.3 הנצחה
2.5 תרבות השכול הישראלית
2.6 הקשר בין זהות יהודית ופטריוטיות לבין עמדות כלפי שכול זיכרון והנצחה
3. השיטה
3.1 אוכלוסיית המחקר
3.3 הליך המחקר
4. ממצאים
4.1 סטטיסטיקה תיאורית – הצגת משתני המחקר
4.2 בחינת השערות המחקר
5. דיון וסיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספח 1 – SPSS
8. נספח 2 – שאלון המחקר