העבודה הנוכחית עניינה בקהילה האתיופית בישראל. ידוע כי קהילה זו שאפה להגיע במשך דורות לישראל. במהלך שנות ה-80 אכן התאפשרה עלייה זו ובמסגרתה מרבית הקהילה האתיופית- יהודית עלתה ארצה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין וותק בארץ לבין עמדות כלפי עבירות צווארון לבן.
בהקשר לשאלת המחקר הנוכחית והיא עמדות אתיופים כלפי עבירות הצווארון הלבן, נבדק האופן שבו עולים מבריה"מ לשעבר, לאחר תקופת שהייה ממוצעת של עשר שנים בישראל, תופסים את "עבריינות הצווארון הלבן". הבדיקה העלתה כי ככל שמעורבות העולים בחברה ובתרבות הרוסית גבוהה יותר וככל שניכורם מהחברה הישראלית גבוה יותר, כך עמדתם כלפי עבריינות צווארון לבן תהיה מתירנית יותר.
המחקר הנוכחי עשה שימוש בשאלון בעל שני חלקים : החלק הראשון כלל שאלות בנוגע למינו ולמוצאו ( וותק בארץ) של המשתתף. החלק השני הציג 20 שאלות לפיהן על המשתתף לדרג את מידת ההסכמה עם עבירות צווארון לבן.
השערת המחקר טענה כי עולים חדשים מאתיופיה יגלו סבלנות רבה יותר כלפי עבירות צווארון לבן בהשוואה לאזרחים וותיקים.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי אזרחים עולים מאתיופיה מגלים סובלנות רבה יותר לאירוע לפיו עובד מצהיר על יותר שעות עבודה מאשר עשה בפועל, אזרחים עולים מאתיופיה מגלים גם סובלנות רבה יותר לאירוע לפיו הפסד כסף הוא סיבה לעבירות שוחד, לאירוע לפיו דיקן המכללה נתן תעודת הצטיינות לסטודנט בעקבות היכרות עם אביו, לאירוע לפיו מוכרת בחנות בגדים שלוקחת ללא רשות פרטי לבוש באופן קבוע, לאירוע לפיו מתמודדים לבחירות ראשות העיר קונים קולות, לאירוע לפיו קצינה בצבא שקודמה בעקבות יחסי מין על ידי מפקדה ו-לאירוע לפיו פקיד שקידם אדם מסוים בתור בעקבות שוחד.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 עבירות הצווארון הלבן
1.2 עמדות
1.3 כיצד נוצרות עמדות?
1.4 עמדות כלפי עבירות הצווארון הלבן
1.5 שאלת המחקר והשערת המחקר
2. שיטת המחקר
2.1 המשתתפים במדגם
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך המחקר
2.4 שיטת הניתוח
3. ממצאים
4. דיון וסיכום
5. ביבליוגרפיה
6. נספחים