עבודת סמינריון הבוחנת את הקשר בין ההתנגדות לשינוי לבין המחויבות הארגונית וכוונות עזיבה בקרב עובדי מלון דוד קונטיננטל בתל אביב.

המדגם כלל 60 נחקרים, גילם הממוצע עמד על 27.46, ממוצע שנות הוותק של העובדים בארגון עומד על 2.85, מרבית הנחקרים נמצאו כבעלי השכלה על תיכונית כלשהי, 70% מהעובדים הנחקרים נמצאו כעובדים קבועים ומרבית העובדים פועלים בתחום מחלקת השרות במלון.

כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אשר הועבר לנחקרים.
במסגרת המחקר נבדקו ההשערות הבאות: יימצא קשר שלילי בין התנגדות העובד לשינויים החלים בארגון לבין מחויבות העובד לארגון ויימצא קשר שלילי בין המחויבות הארגונית לבין כוונות עזיבה.
ניתוח הממצאים העלה כי קיים קשר מובהק בין המשתנים. על פי הממצאים קיים קשר שלילי בין התנגדות העובד לשינויים לבין מחויבותו לארגון וכן קיים קשר שלילי בין מחויבות העובד לבין כוונות העזיבה.

לאור תוצאות המחקר הללו מוצגות המלצות יישומיות וכן המלצות למחקרים נוספים בנושא.
כמטרה יישומית וכפתרון לבעיה העסקית שהוצגה, קרי, פוטנציאל נטישת עובדים והצורך בירידה בתחלופת העובדים, גובשו המלצות אופרטיביות הנוגעות לסביבת עובדי הארגון ולאסטרטגיה העסקית והשיווקית בה היא נוקטת. הקשרים שנמצאו העידו על הצורך בהתייחסות מעמיקה למשאב האנושי. מדיניות זו תחייב התייחסות לתרבות הארגונית וטיפוח נורמות של הכשרה וטיפוח עובדים והטמעתו של קוד אתי תוך שילובם של תכנים הנוגעים לאחריות ארגונית.
הוצגו המלצות למחקרים נוספים הנוגעים למחויבות הארגונית וכוונות עזיבה, כמו גם למחקר עתידי אשר ייבחן את הקשר בין המדדים תוך שימוש בערכים אחרים ונוספים מעבר למוצעים בעבודת מחקר זו.