סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין התוצר גולמי מקומי לתוחלת החיים במדינות מפותחות ולא מפותחות–נושאים:תוצר /מקומי גולמי/
תוחלת חיים/
שיעור ילודה/
שיעור תמותה/

אוכלוסיית המין האנושי התאפיינה רוב שנותיה בגידול ממושך ומתון המלווה בתקופות של ירידה פתאומית כתוצאה ממגפות , רעב ומלחמות. עד למאה ה-17 הצטבר אמנם ידע רפואי אך הוא לא הביא לצמצום התמותה ,שכן רק לחלק מזערי באוכלוסייה הייתה גישה אליו. במאה ה-18 חל שיפור בבריאות הציבור בזכות פיתוחן של מערכות ביוב מודרניות , החקלאות התייעלה , סחר בינלאומי ער התפתח , אספקת המזון והמים לערים השתפרה והופיעו החיסונים הראשונים , כל אלה תרמו לירידה בשיעור התמותה. הירידה בשיעור התמותה הקדימה בקרוב למאה שנה את הירידה בשיעורי הילודה . לפיכך גדלה אוכלוסיית אירופה ללא תקדים , למרות ההגירה ההמונית לאמריקה גדלה אוכלוסיית אנגליה בין השנים 1801 ל-1901 מ-11 מיליון נפש ל-36 מליון . באותה העת גדלה אוכלוסיית גרמניה מ-25 מיליון ל-56 מיליון . במדינות המפותחות ניתן להבחין בירידה של ממש בשיעור הילודה רק מסוף המאה ה-19 . בשנים 1930-1880 ירד שיעור הילודה , בצרפת מ-25 ל-16 , באנגליה מ-34 ל-20 , בארה"ב מ-36 ל-17 בגרמניה מ-38 ל-17. הירידה בילודה לוותה בעליית חלקם של המבוגרים באוכלוסייה : במאה ה-18 רק שישה אחוזים עברו את גיל ה-60 , בשנות השלושים של המאה העשרים היוותה קבוצת גיל זו כ-10% מהאוכלוסייה וכיום מעל ל-15% הזדקנות האוכלוסייה בארצות המתאפיינות בגידול אפסי שלילי , כמו הארצות המפותחות (שפירא, 1004) . המונח "ילודה" מתייחס למספר התינוקות שנולדו בתקופה נתונה בהשוואה לסך כל האוכלוסייה. על פי מגדיר איכות הסביבה תוחלת חיים היא מספר שנות חיים הצפויות לאדם, מחושב על-פי נתונים סטטיסטיים. דפוסי ילודה מושפעים מגורמים שונים שחלקם גורמים תרבותיים אשר קשים לזיהוי ולכימות. ההסברים השונים שהוצעו בספרות לירידת שיעור הילדה בעולם קשורים בצורה זו או אחרת בעלייה ברמת החיים, שכן ממצאים אמפיריים מוכיחים כי קיים קשר שלילי מובהק בין הכנסה והשכלה לבין שיעור הילודה. המגמה הכללית בעולם , אם כן היא ירידה ניכרת בשיעור הילודה (מישר, 2000). תוחלת חיים תלויה, בין השאר, בהרגלי מחייה, איכות סביבה ותרבות) מאור, 1993). אוכלוסיית ישראל מצטיינת בתוחלת חיים גבוהה בין מדינות העולם, כאשר תוחלת חיים של זכרים בישראל צפויה להגיע ל- 77.1 שנים, בדומה לזו של הארצות המפותחות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם (כגון: יפן, שוודיה ואוסטרליה). תוחלת החיים של תינוקות צפויה להגיע ל-81.0 שנים בישראל. לעומת זאת ברוסיה ובכמה מארצות מזרח אירופה תוחלת החיים נמוכה ומגיעה ל-66-63 לזכרים ו-74 לנקבות (סיקרון, 2003). על פי הופ ( 2004), מדד תוחלת החיים באדם מושפע בעיקר ממצב הבריאות ובכללו מצב התזונה בינקות. משך החיים המרבי מושפע בעיקר מהמצב בגיל הזקנה. שיפור במדד איכות התזונה הביא לעלייה הדרמטית בתוחלת החים, ואילו שיפור התזונה בגילאים המבגרים יבטיח כי הארכת משך החיים לא תהיה כרוכה בירידת איכות החיים.
********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
תוצר /מקומי גולמי/
תוחלת חיים/
שיעור ילודה/
שיעור תמותה/