מצב החירום הבריאותי בעקבות מגפת הקורונה  (COVID-19) שינה את חיי העבודה. כדי למזער את המגע הפיזי בין אנשים ולמנוע זיהומים חדשים, חברות רבות יישמו "עבודה ניידת" או "עבודה ביתית" או "עבודה מרחוק".

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין הקורונה לבין שביעות רצון, לחץ, יצירתיות, קונפליקט בית עבודה ומאמץ בעבודה מהעבודה מהבית.

עבודה מהבית צפויה להגביר את שביעות הרצון של אם עובדת. לאם עובדת שחזרה לאחרונה לעבודה ויש לה אפשרות לעבוד מהבית תהיה יותר גמישות לאזן בין דרישות האימהות והתעסוקה. היא תופסת את הארגון כמי שמתייחס היטב לעובדיו. על כן, היא מגבשת עמדות חיוביות כלפי הארגון והיא צפויה להראות סיפוק מוגבר בעבודה כלפי הארגון.  כמו כן, עבודה מהבית מפחיתה לחץ נפשי וחיי משפחה טובים יותר. העבודה בבית מאפשרת איזון טוב יותר בין עבודה לעבודה.

שאלת המחקר נבדקה בקרב 82 עובדים,. גברים ונשים בעלי השכלה תיכונית-אקדמאית, מרביתם עבדו באופן מלא בתקופת הקורונה.

יודגש כי הנושא נבחן בתקופת הקורונה,  במצב שבו לעובד כמעט ולא הייתה בחירה האם לעבוד בבית או במקום העבודה וכי הספרות דנה על מאפיין של בחירה מצד העובד ומצד המעסיק, בעוד שהמחקר נערך

מסקנות המחקר העלו כי עובדים מהבית בעלי קונפליקט בית עבודה נמוך יותר ועובדים מהבית בעלי מאמץ גבוה יותר. ניתן להבין מכך, שהקורונה ששינתה את מציאות חייהם של עובדים רבים והכריכה אותם לעבוד מהבית, גם הטיבה עמם ועם הארגון.

לפיכך, ההשערות הבאות:

1. יימצאו הבדלים בשביעות רצון בין עובדים מהבית ועובדים בארגון, עובדים מהבית יימצאו בעלי שביעות רצון גבוהה יותר.
2. יימצאו הבדלים בלחץ בין עובדים מהבית ועובדים בארגון, עובדים מהבית יימצאו בעלי לחץ רצון נמוך יותר.
3. יימצאו הבדלים בקונפליקט בית עבודה בין עובדים מהבית ועובדים בארגון, עובדים מהבית יימצאו כבעלי קונפליקט בית עבודה נמוך יותר.