הערכה עצמית- מתייחסת להערכות חיוביות או שליליות שלנו את עצמנו. הרגשת ערך עצמי לעומת הערכה העצמית אינה תכונה קבועה בסלע, היא משתנה בהתאם להצלחות והכישלונות שלנו.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את הקשר בין הערכה עצמית קולקטיבית, תפיסת פערי סטאטוס בין קבוצות ובקשת עזרה בקרב החברה הדרוזית לעומת החברה הישראלית.

הערכתו העצמית של הפרט מניעה אותו לבקש עזרה כאשר פרטים בעלי הערכה עצמית גבוהה, בדרך כלל ימעטו לבקש עזרה ואילו פרטים בעלי הערכה עצמית נמוכה יבקשו עזרה  לעיתים קרובות. כלומר  פרטים בעלי הערכה עצמית גבוהה ימעטו לבקש עזרה לבעיות פסיכיאטריות או ימעטו לבקש עזרה מהקולגות שלהם במשרד וכדומה

הדרוזים בישראל (1.7%) מהווים מיעוט קטן, פחות משתי אחוז מאוכלוסיית המדינה וקצת פחות מעשרה אחוז מתוך אוכלוסיית המיעוטים בישראל. הדרוזים בישראל מוגדרים על בסיס אתני דתי. העדה הדרוזית קיבלה הכרה כעדה דתית עצמאית הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים.

יחסים בין רוב דומיננטי לבין מיעוט נוטים לשקף את הלגיטימיות ואת היציבות הנובעים מהסטאטוס היחסי שלהם. מחקרו ניתח קשר בין שתי קבוצות לא שוות. נמצא  כי תפיסות של קבוצה אודות עצמה  משקפת תהליכים של זהות סוציאלי וקטגוריזציה סוציאלית.

מיעוטים נוטים לבקש עזרה במידה פחותה מהאוכלוסייה הכללית. מגמה זו תמוהה מאחר ומיעוטים מתנסים בלחצים רבים יותר מאשר האוכלוסייה הכללית . נעשו מספר ניסיונות להסביר תת ייצוג של מיעוטים בקרב האוכלוסייה הפונים לעזרה וחלק מההסברים מתייחס  לחוסר האימון של מיעוטים במהות ובטיב  הסיוע המוצע להם בחברה הכללית  בה הם מהווים מיעוט, הסבר אחר טוען לסף סובלנות גבוה למצוקה בקרב מיעוטים , נתון אשר מוביל אותם לבקש עזרה במידה פחותה.