כ-330 אלף ילדים בישראל מוגדרים כילדים ובני נוער בסיכון. הם חיים במשפחותיהם ובסביבותיהם במצבים המסכנים אותם, מצבים שבהם נפגעת יכולתם של הילדים ובני הנוער לממש את זכויותיהם ,על פי האמנה לזכויות הילד. כלומר מימוש זכויות בתחומים: קיום פיזי והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ופיתוח כישורי חיים, ביטחון ורווחה רגשית, השתייכות חברתית, הגנה מפני אחרים העלולים לסכנם, ועוד גורמים אחרים אשר יוצרים סיכון ומגבירים אותו.

במסגרת העבודה הנוכחית, נבדק הקשר בין התמיכה החברתית והערכה העצמית לבין הצלחה בהמשך הדרך של נוער בסיכון.

הסיכונים מתייחסים למצוקה כלכלית, מצבי משבר במשפחה, מעברים, הגירה, מוגבלויות ולקויות למידה והשתייכות לקבוצות מיעוט. רבים מילדי ישראל, אף שאינם כלולים בהגדרה של ילדים ובני נוער בסיכון, נתונים לסיכון משום שהגורמים והמצבים יוצרי הסיכון רווחים מאוד בחברה הישראלית.

הסתכלות ביקורתית על אוכלוסיית התלמידים בסיכון במערכות חינוך מפגישה אותנו עם תופעת ההדרה החברתית בחינוך.

המחקר בנושא נוגע להיבטים אישיים, משפחתיים, תרבותיים ובית ספריים ומזהה אוכלוסיות מובחנות של תלמידים בהדרה. בישראל קבוצות אלו מזוהות לעיתים עם תלמידים עולים, תלמידים ערבים ותלמידים ממעמד סוציואקונומי נמוך. "מצב סיכון" בקרב ילדים ובני נוער עלול לכלול סיכון פיזי, נפשי או רוחני.

המונח "מצב סיכון" מנסה להצביע על קשר בין גורמי הסיכון ובין התוצאות בסיטואציות מסוימות. הצירוף של מצוקות קשות ומורכבות הוא שמקשה על מעברם של הצעירים לחיים כמבוגרים וגורם להדרתם. קבוצת צעירים זו זקוקה לסיוע רב מאוד על מנת שתוכל לעבור באורח משביע רצון לחיים כמבוגרים. להורים, חברים ואנשי הקהילה כולה יש השפעה חשובה על חיי קבוצות צעירים אלה, ועל כן ביכולתם למלא תפקיד חשוב במאמצי חיזוק הדפוסים של חשיבה והתנהגות, המועילים לשיפור חייהם.

הספרות המחקרית מלמדת על מערכת קשרים בין תמיכה חברתית והערכה עצמית לבין הסתגלות בני נוער בבית הספר, ולכן מעלה את חשיבותו של מערך התמיכה בקרב בני נוער.

במסגרת העבודה הנוכחית, נבחן הקשר בין התמיכה החברתית והערכה העצמית לבין הצלחה בהמשך הדרך של נוער בסיכון.