העצמת עובדים הנה מרכיב קריטי במאמצים לשיפור הביצועים הארגוניים. לצד העצמת העובדים, גם פיתוח תחושת מסוגלותם העצמית של העובדים, מהווה משתנה בעל משמעות רבה בשדה הארגוני, כאשר חוללות עצמית מתייחסת לאמונתו של איש המקצוע בדבר יכולתו לשלוט באירועים מקצועיים.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון האם קיים קשר בין חוללות עצמית לבין כשירות תעסוקתית ולבין העצמה בקרב עובדים.

חוללות עצמית מוגדרת כאמונה של אנשים לגבי היכולות שלהם. כלומר, חוללות עצמית הנה תכונה המייצגת את אמונת הפרט ביכולתו לבצע בהצלחה את ההתנהגויות הנחוצות להשגת המטרה . כדי ליצור רמות נדרשות של ביצועים חוללות עצמית קובעת את דרך החשיבה, את המניע לביצוע משימות קשות . כמו כן, ניתן לשפר הישגם ורוחה כללית באמצעות חוללות עצמית.

כשירות תעסוקתית מוגדרת כידע והכישורים של העובד והתאמתם לדרישות העיסוק/מקצוע. כלומר על העובד להיות כשיר מבחינה מעשים ומקצועית לתחום עבודתו, תוך טיפול והתמודדות עם כלל הבעיות והקשיים העולים מאותו תחום עיסוק

עובדים מצוינים הם לרוב עובדים החווים תחושה של העצמה. ההעצמה כתוצאה של תהליך שמניעים העובדים עצמם, שותפי התפקיד, הסביבה ואופי היחסים הבין-אישיים בארגון. מדובר בתהליך אותו מניע הפרט בעצמו, כאשר הארגון יכול לספק את האקלים, היחסים, המשאבים והאמצעים להשגת תחושת ההעצמה ותפוקותיה ברמת הפרט וברמת הארגון.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין חוללות עצמית וכשירות תעסוקתית לבין העצמה בקרב עובדים.

הבדיקה נערכה באמצעות מחקר כמותי, במסגרתו הופצו שאלונים בקרב עובדים בארגונים שונים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קיים קשר חיובי מובהק בעוצמה בינונית בין חוללות עצמית לתפיסת העצמת העובד. ככל שמידת החוללות של העובד הינה רבה יותר, מידת העצמה תהיה גבוהה יותר