הקהילות המדעיות והרפואיות מסכימות בדרך כלל כי פעילות גופנית מועילה לגוף ולנפש, כלומר הספרות ברובה מסכימה כי  קיימת השפעה חיובית, משמעותית של פעילות גופנית על הביצועים הקוגניטיביים. החוקרים הוכיחו כי פעילות גופנית קשורה לביצועים קוגניטיביים משופרים,  להישגים אקדמיים, מיומנויות, ריכוז משופר, הישגים בקריאה ועוד.

המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הנה לבחון את הקשר בין פעילות גופנית וספורט לבין מסוגלות עצמית והישגים לימודיים. מטרה נוספת של מחקר זה הנה להרחיב את הספרות הדנה בפעילות גופנית, ספורט והקשרם עם מסוגלות עצמית והישגים לימודיים.

בית הספר הינו מסגרת אידיאלית לקידום פעילות גופנית ורבים מזהים את הפוטנציאל הבריאותי המשויך אליה כמו גם תפקידה החיובי בשמירה על בריאות הנפש כמו  מורל ומצב רוח, כישורי התמודדות, התנהגות פרו-חברתית, הוגנות ניהולית, אלטרואיזם ועוד. המפגש של התלמידים בשיעור החינוך הגופני עשוי לספק את התשתית לכך.

בעבודה זו נבחן הקשר בין פעילות גופנית וספורט לבין מסוגלות עצמית והישגים לימודיים, את ההיבטים הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים שהם פועל יוצא מפעילות גופנית ו/או השתתפות בפעילות ספורט הישגית –תחרותית.

הפרק הראשון דן בפעילות גופנית וספורט ובכלל זה בהשפעת העיסוק בפעילות גופנית על ההישגים   הספורטיביים, בתדירות הפעילות הגופנית ורמת הפעילות הגופנית, בסוגי הפעילות, התמקדות בספורט עצמו ומאפייניו.

הפרק השני דן בהשפעת הפעילות הגופנית על הישגים לימודיים ובכלל זה  סקירת תיאורית מטרות ההישג בספורט, השפעת הפעילות הגופנית על היבטים חברתיים והשפעת הפעילות הגופנית על היבטים פסיכולוגיים.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות הכוללת ספרות בעברית ובאנגלית. הספרות הנה תיאורטית ומחקרית, כלומר על מנת לבחון את משתני המחקר והקשר ביניהם יינתן מקום לתיאוריה ולמחקר האמפירי שבוצע בתחום.