הספרות המחקרית מלמדת כי עובדי ציבורי נבדלים מעובדי הסקטור הפרטי בעבודה בערכים ובצריכה. ניתוח ההבדלים בקרב 210 עובדים המגזר הפרטי והציבורי, מצא כי עובדי המגזר הפרטי לעומת עובדי המגזר הפרטי נבדלים באופן משמעותי ביחס לרצון לקבל משכורת יותר גבוהה, עזרה לאחרים וסטאטוס.
העבודה הנוכחית בדקה את הקשר בין המניעים לשירות ציבורי לבין שביעות רצון בקרב עובדים ועובדות במגזר הציבורי
נמצא קשר מובהק בין מוטיבציה לעבוד בשירות ציבורי לבין שביעות רצון בעבודה . כמו כן מוטיבציה לשירות ציבורי כללה ממדים כגון הזדמנויות קידום, בהירות תפקיד ועוד. מחקר אחר גם מצא קשר בין מוטיבציה לשירות ציבורי לבין שביעות רצון העובדים בסקטור הציבורי.
כמו כן הספרות טוענת כי מוטיבציה לשירות הציבור משפרת את יעילות הארגון ומביאה לתפקוד בירוקראטי טוב יותר. לפיכך, חשוב לבחון את המימדים המגדריים של תבניות הבסיס של ארגונים ציבוריים. לכן, מטרת המחקר לתאר, לנתח ולבדוק את השפעת המגדר על תפקודם של ארגונים, בהיבט של מניעי הכניסה לשירות הציבורי של אנשי ניהול במוסדות ציבוריים.
הסוגיה המחקרית נבדקה בקרב 60 עובדי ציבור (גברים ונשים) באמצעות שאלון לדיווח עצמי:
- חלק א – שאלון דמוגראפי
- חלק ב- שאלון מניעים לשירות ציבורי (pery, 1996)
- חלק ג – שאלון שביעות רצון (ורדי ונאור,1998).
לאור סקירת הספרות נבדקו שלוש השערות מחקר:
- קיימים הבדלים במניעים לשירות ציבורי בקרב גברים לעומת נשים. כלומר נשים ימשכו יותר לקביעת מדיניות לעומת גברים.
- קיימים הבדלים במניעים לשירות ציבורי בקרב גברים לעומת נשים. כלומר, נשים יציגו את המניע חמלה ברמות גבוהות יותר לעומת גברים.
- כי קיים קשר חיובי בין שביעות רצון למוטיבציה לשירות במוסד ציבורי.
1. מבוא
2. הצגת הארגון
3. סקירת ספרות
3.1 שביעות רצון העובד מהארגון ומתפקידו
3.2 גורמים המשפעים על שביעות רצונו של העובד
3.3 מניעים לכניסה לשירות ציבורי
3.4 מניעים לשירות ציבורי ומגדר
3.5 משיכה לקביעת מדיניות
3.6 חמלה
3.7 מחויבות לאינטרס הציבורי
3.8 הקשר בין המניעים לשירות ציבורי לבין שביעות רצון בקרב עובדים במגזר הציבורי
4. השיטה
4.1 נבדקים
4.2 כלי המחקר
4.3 משתני המחקר
4.4 הליך המחקר
5. ממצאים
5.1 סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר
5.2 בדיקת השערות המחקר
6. דיון
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה
9. שאלון