"רפורמת אופק חדש" מדגישה את הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה כגלגל מניע להשבחת מערכת החינוך בישראל; יוצרת הזדמנות חשובה לשיפור הישגיה של מערכת החינוך באמצעות פיתוח ומיסוד תהליכי התפתחות מקצועית של עובדי הוראה לאורך חייהם המקצועיים.

מטרתה של עבודת המחקר הנוכחית הייתה לבחון האם קיים קשר בין הטמעת אופק חדש לבין  התנהגות אזרחית ושייכות פסיכולוגית ?  

המאמצים לשיפור מערכות חינוך והישגי התלמידים הם דבר שבשגרה על פני הגלובוס. מדינות רבות מגדירות את עצמן  כמנהיגות "חינוכיות"  ובתור כאלה, הן  מקיימות שורה של שינויים הממוקדים בשיפור בתי הספר במדינה.

המשתנה, התנהגות אזרחות ארגונית (OCB) קיבל תשומת לב רבה בעשור האחרון כאשר חוקרים זיהו כי לאזרחות ארגונית השפעה משמעותית על ההצלחה של ארגונים

התנהגות אזרחות הנה התנהגות רצונית של הפרט אשר למרות שאינה חלק מדרישות התפקיד הפורמאליות מקדמת בכל זאת את התפקיד האפקטיבי של הארגון.

הבדיקה נערכה בקרב מדגם של 100 מורים, עם יתרון ברור לנשים,   בני  41-60  לרוב, בעלי השכלה אקדמית ברובם, עובדים במשרה מלאה ובעלי וותק של  9.80 בממוצע. כלי המחקר היה שאלון אשר כלל שני חלקים, האחד בחן רמת הזדהות ארגונית, השני בחן את רמת השייכות הפסיכולוגית של המורים וכן המשתתפים התבקשו לענות על מספר שאלות דמוגרפיות.

המחקר כלל בדיקתן של שלוש השערות מחקר, אשר רובן ככולן אוששו ולכן נמצא כי קיים קשר בין התנהגות אזרחית לבין שייכות פסיכולוגית; למורים שהצטרפו לאופק חדש נמצאה התנהגות אזרחית גבוהה יותר לעומת מורים שלא הצטרפו לאופק חדש ולמורים שהצטרפו לאופק חדש נמצאה שייכות פסיכולוגית גבוהה יותר לעומת מורים שלא הצטרפו לאופק חדש.

מבנה העבודה יכלול שלושה חלקים מרכזיים:

1. החלק הראשון יציג סקירת ספרות אשר תדון במשתני המחקר ( רפורמת אופק חדש, התנהגות אזרחית ושייכות פסיכולוגית ובמערכת הקשרים ביניהם.
2. החלק השני לעבודה הנוכחית,  הוא החלק המחקרי הכולל את הצגת ממצאי המחקר לאור הפצת 100 השאלונים בקרב מורים, כאשר נבדקת שאלת הקשר בין רפורמת "אופק חדש" לבין התנהגות אזרחית ושייכות פסיכולוגית בקרב מורים.
3. החלק השלישי יסכם את העבודה תוך התייחסות משולבת לממצאי המחקר והסקירה התיאורטית, העלאת מסקנות והמלצות למחקרי המשך.