השאלה מדוע אדם מחליט להקים מיזם חדש? אינה שאלה פשוטה, מדובר בשאלה המורכבת מגורמים שונים, בתור התחלה, ניתן לומר שאנשים מפתחים מיזמים חדשים המבוססים על החזון שלהם, והמטרות והמניעים, מושפעים מהתנאים הסביבתיים.

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין ההון האנושי לבין הדחף ליזמות

על מנת להבין את טיבה ומשמעותה של הפעילות היזמית וסיפורי ההצלחה בעקבותיה, יש לבחון את מאפייניהם של היזמים, רשתות, משאבים המשמשים ליזמים לבנות מיזמים וכוחות סביבתיים ברמות שונות של ניתוח, כגון אוכלוסייה, קהילה וחברה.

כמו כן יזמים מונעים מתכונות אישיות ואכן חלק מהחוקרים מאמינים שסובלנות גבוהה לסיכון וחוסר ודאות כלכלית מאפיינת את היזם המסורתי ויש אשר הציעו כי מה שמייחד את יזמים הוא לא רק שיקול הדעת והיכולת לזהות הזדמנויות, אלא הם גם מונעים על ידי יצירת עושר וצמיחת הון.

כיום ניתן דגש רב על יזמים משכילים ועל טיפוח יזמות באמצעות חינוך והכשרה אשר זכה לתשומת לב גובר מאוניברסיטאות במדינות רבות.

העבודה הנוכחית, מטרתה לבחון את הקשר בין ההון האנושי לבין הדחף ליזמות. בכלל זה ייבדקו המשתנים השכלה, הורים יזמים ומיקום בהיררכיה הארגונית כמשפיעים על הדחף ליזמות.

הבדיקה נערכה בקרב 482 איש, בעלי מיקום גיאוגרפי שונה, בעלי תעודה מקצועית בעיקר ובעלי תואר ראשון  ושני במנהל עסקים. כמו כן, מחציתם נמצאו מכהנים בתפקידי ניהול במסגרת מקום עבודתם, כמעט מחצית המדגם מרוויח מעל לממוצע ולחלקם הגדול הורים יזמים.

שיטת המחקר הייתה כמותית, במסגרתה הופץ שאלון אשר בחן נטייה ליזמות (  Florin & Karri& Rossiter, 2007 ). בנוסף המשתתפים התבקשו לענות על  שאלון סוציו –דמוגרפי  ובו שאלות   כגון: מקום מגורים,  השכלה, הכנסה ועוד.

השערות המחקר :

1. השערה ראשונה : יימצא קשר בין הורים יזמיים לבין הדחף ליזמות.
2. השערה שנייה : ככל שעולים בסולם ההיררכיה הארגונית עולה הדחף ליזמות.
3. השערה שלישית : ככל שההשכלה עולה כך עולה הדחף ליזמות.