הפרסומת הנה אחד מגורמי החברות אשר השפעתם הולכת וגוברת בתקופה המודרנית.
מטרת הפרסום היא לכאורה להגביר מכירות, אך היא מוכרת גם "אידיאולוגיה" המשפיעה על דמיון הפרטים בחברה ועל הדרך בה הם תופסים את עצמם ואת החברה בה הם חיים.

עבודה זו מתמקדת בדרך שבה מיוצגות נשים בשתי פרסומות אשר הוצגו לנבדקים במסגרת מחקר זה, ומסיקה מכך על תפיסת מעמד האישה ותפקידיה החברתיים בתרבות הישראלית העכשווית בהקשר לאפקטיביות הפרסומית בדרך הצגה זו.

הפרסום למעשה, מהווה ראי חברתי המשקף את היחסים החברתיים, חלוקת התפקידים בחברה ואת המציאות החברתית בה אנו חיים. אחד התהליכים אשר באמצעותו מתבטאת אידיאולוגיה זו , היא יצירת דימוי הנשים בפרסומת . אחת הדרכים להגביר את האפקטיביות של הפרסומת היא הפרובוקציה. הפרובוקציות בפרסומות הן דרך יעילה להשגת תשומת ליבו של הצרכן , כאשר פרובוקציות מניות הכוללות חלקי גוף חשופים, תנוחות מגרות, וכדומה אפקטיביות במשיכת קהל הלקוחות. מכאן ניתן ללמוד כי הפרסום בישראל מציג את הנשים באור שלילי, מנציח , מחזק ומעניק לגיטימציה לאי השוויון כלפי הנשים.

המחקר הנוכחי בחן האם קיים קשר בין דימוי האישה לאפקטיביות הפרסומת ? מטרתו העיקרית של מחקר זה , הייתה לעמוד על הקשר בין דימוי האישה לאפקטיביות הפרסומת.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח פרסומות.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
1. קיימים הבדלים בין נשים וגברים המשפיעים על אופן תפיסת עולמם בכול הקשור לדימוי והצגת האישה והגבר בפרסומות.

2. גברים מעדיפים פרסומות פרובוקטיביות ועמדתם חיובית כלפי פרסומת מעין זו באופן מובהק , הם בעלי עמדה חיובית כלפי המוצר המוצג בפרסומת הפרובוקטיבית וכן כוונת הקנייה שלהם גם היא חיובית בהקשר זה.

3. גברים מעוניינים בהצגת מיניות האישה ובהצגת הפרובוקציה הנשית ומכאן ניתן להסיק כי הם רואים את האישה כאובייקט מיני על כול המשתמע מכך.